פתור עבור k
k = \frac{3 \sqrt{30} - 9}{7} \approx 1.061668104
k=\frac{-3\sqrt{30}-9}{7}\approx -3.633096675
שתף
הועתק ללוח
7k^{2}+18k-27=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
k=\frac{-18±\sqrt{18^{2}-4\times 7\left(-27\right)}}{2\times 7}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 7 במקום a, ב- 18 במקום b, וב- -27 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
k=\frac{-18±\sqrt{324-4\times 7\left(-27\right)}}{2\times 7}
18 בריבוע.
k=\frac{-18±\sqrt{324-28\left(-27\right)}}{2\times 7}
הכפל את -4 ב- 7.
k=\frac{-18±\sqrt{324+756}}{2\times 7}
הכפל את -28 ב- -27.
k=\frac{-18±\sqrt{1080}}{2\times 7}
הוסף את 324 ל- 756.
k=\frac{-18±6\sqrt{30}}{2\times 7}
הוצא את השורש הריבועי של 1080.
k=\frac{-18±6\sqrt{30}}{14}
הכפל את 2 ב- 7.
k=\frac{6\sqrt{30}-18}{14}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-18±6\sqrt{30}}{14} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -18 ל- 6\sqrt{30}.
k=\frac{3\sqrt{30}-9}{7}
חלק את -18+6\sqrt{30} ב- 14.
k=\frac{-6\sqrt{30}-18}{14}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-18±6\sqrt{30}}{14} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6\sqrt{30} מ- -18.
k=\frac{-3\sqrt{30}-9}{7}
חלק את -18-6\sqrt{30} ב- 14.
k=\frac{3\sqrt{30}-9}{7} k=\frac{-3\sqrt{30}-9}{7}
המשוואה נפתרה כעת.
7k^{2}+18k-27=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
7k^{2}+18k-27-\left(-27\right)=-\left(-27\right)
הוסף 27 לשני אגפי המשוואה.
7k^{2}+18k=-\left(-27\right)
החסרת -27 מעצמו נותנת 0.
7k^{2}+18k=27
החסר -27 מ- 0.
\frac{7k^{2}+18k}{7}=\frac{27}{7}
חלק את שני האגפים ב- 7.
k^{2}+\frac{18}{7}k=\frac{27}{7}
חילוק ב- 7 מבטל את ההכפלה ב- 7.
k^{2}+\frac{18}{7}k+\left(\frac{9}{7}\right)^{2}=\frac{27}{7}+\left(\frac{9}{7}\right)^{2}
חלק את \frac{18}{7}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{9}{7}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{9}{7} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
k^{2}+\frac{18}{7}k+\frac{81}{49}=\frac{27}{7}+\frac{81}{49}
העלה את \frac{9}{7} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
k^{2}+\frac{18}{7}k+\frac{81}{49}=\frac{270}{49}
הוסף את \frac{27}{7} ל- \frac{81}{49} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(k+\frac{9}{7}\right)^{2}=\frac{270}{49}
פרק k^{2}+\frac{18}{7}k+\frac{81}{49} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(k+\frac{9}{7}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{270}{49}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
k+\frac{9}{7}=\frac{3\sqrt{30}}{7} k+\frac{9}{7}=-\frac{3\sqrt{30}}{7}
פשט.
k=\frac{3\sqrt{30}-9}{7} k=\frac{-3\sqrt{30}-9}{7}
החסר \frac{9}{7} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}