פתור עבור u
u=-3
u=10
שתף
הועתק ללוח
u\times 7+6=uu-24
המשתנה u אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- u.
u\times 7+6=u^{2}-24
הכפל את u ו- u כדי לקבל u^{2}.
u\times 7+6-u^{2}=-24
החסר u^{2} משני האגפים.
u\times 7+6-u^{2}+24=0
הוסף 24 משני הצדדים.
u\times 7+30-u^{2}=0
חבר את 6 ו- 24 כדי לקבל 30.
-u^{2}+7u+30=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
u=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\left(-1\right)\times 30}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- 30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
u=\frac{-7±\sqrt{49-4\left(-1\right)\times 30}}{2\left(-1\right)}
7 בריבוע.
u=\frac{-7±\sqrt{49+4\times 30}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
u=\frac{-7±\sqrt{49+120}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 30.
u=\frac{-7±\sqrt{169}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 49 ל- 120.
u=\frac{-7±13}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 169.
u=\frac{-7±13}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
u=\frac{6}{-2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{-7±13}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- 13.
u=-3
חלק את 6 ב- -2.
u=-\frac{20}{-2}
כעת פתור את המשוואה u=\frac{-7±13}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 13 מ- -7.
u=10
חלק את -20 ב- -2.
u=-3 u=10
המשוואה נפתרה כעת.
u\times 7+6=uu-24
המשתנה u אינו יכול להיות שווה ל- 0 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני אגפי המשוואה ב- u.
u\times 7+6=u^{2}-24
הכפל את u ו- u כדי לקבל u^{2}.
u\times 7+6-u^{2}=-24
החסר u^{2} משני האגפים.
u\times 7-u^{2}=-24-6
החסר 6 משני האגפים.
u\times 7-u^{2}=-30
החסר את 6 מ- -24 כדי לקבל -30.
-u^{2}+7u=-30
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-u^{2}+7u}{-1}=-\frac{30}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
u^{2}+\frac{7}{-1}u=-\frac{30}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
u^{2}-7u=-\frac{30}{-1}
חלק את 7 ב- -1.
u^{2}-7u=30
חלק את -30 ב- -1.
u^{2}-7u+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}=30+\left(-\frac{7}{2}\right)^{2}
חלק את -7, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
u^{2}-7u+\frac{49}{4}=30+\frac{49}{4}
העלה את -\frac{7}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
u^{2}-7u+\frac{49}{4}=\frac{169}{4}
הוסף את 30 ל- \frac{49}{4}.
\left(u-\frac{7}{2}\right)^{2}=\frac{169}{4}
פרק u^{2}-7u+\frac{49}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(u-\frac{7}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
u-\frac{7}{2}=\frac{13}{2} u-\frac{7}{2}=-\frac{13}{2}
פשט.
u=10 u=-3
הוסף \frac{7}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}