פתור עבור x
x=\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}\approx 0.27944656
x=-\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}\approx -10.07944656
גרף
שתף
הועתק ללוח
60x^{2}+588x-169=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-588±\sqrt{588^{2}-4\times 60\left(-169\right)}}{2\times 60}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 60 במקום a, ב- 588 במקום b, וב- -169 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-588±\sqrt{345744-4\times 60\left(-169\right)}}{2\times 60}
588 בריבוע.
x=\frac{-588±\sqrt{345744-240\left(-169\right)}}{2\times 60}
הכפל את -4 ב- 60.
x=\frac{-588±\sqrt{345744+40560}}{2\times 60}
הכפל את -240 ב- -169.
x=\frac{-588±\sqrt{386304}}{2\times 60}
הוסף את 345744 ל- 40560.
x=\frac{-588±16\sqrt{1509}}{2\times 60}
הוצא את השורש הריבועי של 386304.
x=\frac{-588±16\sqrt{1509}}{120}
הכפל את 2 ב- 60.
x=\frac{16\sqrt{1509}-588}{120}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-588±16\sqrt{1509}}{120} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -588 ל- 16\sqrt{1509}.
x=\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}
חלק את -588+16\sqrt{1509} ב- 120.
x=\frac{-16\sqrt{1509}-588}{120}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-588±16\sqrt{1509}}{120} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 16\sqrt{1509} מ- -588.
x=-\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}
חלק את -588-16\sqrt{1509} ב- 120.
x=\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10} x=-\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
60x^{2}+588x-169=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
60x^{2}+588x-169-\left(-169\right)=-\left(-169\right)
הוסף 169 לשני אגפי המשוואה.
60x^{2}+588x=-\left(-169\right)
החסרת -169 מעצמו נותנת 0.
60x^{2}+588x=169
החסר -169 מ- 0.
\frac{60x^{2}+588x}{60}=\frac{169}{60}
חלק את שני האגפים ב- 60.
x^{2}+\frac{588}{60}x=\frac{169}{60}
חילוק ב- 60 מבטל את ההכפלה ב- 60.
x^{2}+\frac{49}{5}x=\frac{169}{60}
צמצם את השבר \frac{588}{60} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
x^{2}+\frac{49}{5}x+\left(\frac{49}{10}\right)^{2}=\frac{169}{60}+\left(\frac{49}{10}\right)^{2}
חלק את \frac{49}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{49}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{49}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{49}{5}x+\frac{2401}{100}=\frac{169}{60}+\frac{2401}{100}
העלה את \frac{49}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{49}{5}x+\frac{2401}{100}=\frac{2012}{75}
הוסף את \frac{169}{60} ל- \frac{2401}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{49}{10}\right)^{2}=\frac{2012}{75}
פרק x^{2}+\frac{49}{5}x+\frac{2401}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{49}{10}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{2012}{75}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{49}{10}=\frac{2\sqrt{1509}}{15} x+\frac{49}{10}=-\frac{2\sqrt{1509}}{15}
פשט.
x=\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10} x=-\frac{2\sqrt{1509}}{15}-\frac{49}{10}
החסר \frac{49}{10} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}