פתור עבור x
x=9\sqrt{10}+1\approx 29.460498942
x=1-9\sqrt{10}\approx -27.460498942
גרף
שתף
הועתק ללוח
810=\left(x-2\times \frac{1}{2}\right)^{2}
הכפל את 6 ו- 135 כדי לקבל 810.
810=\left(x-1\right)^{2}
הכפל את 2 ו- \frac{1}{2} כדי לקבל 1.
810=x^{2}-2x+1
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(x-1\right)^{2}.
x^{2}-2x+1=810
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
x^{2}-2x+1-810=0
החסר 810 משני האגפים.
x^{2}-2x-809=0
החסר את 810 מ- 1 כדי לקבל -809.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\left(-809\right)}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -809 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\left(-809\right)}}{2}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+3236}}{2}
הכפל את -4 ב- -809.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{3240}}{2}
הוסף את 4 ל- 3236.
x=\frac{-\left(-2\right)±18\sqrt{10}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 3240.
x=\frac{2±18\sqrt{10}}{2}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{18\sqrt{10}+2}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±18\sqrt{10}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 18\sqrt{10}.
x=9\sqrt{10}+1
חלק את 2+18\sqrt{10} ב- 2.
x=\frac{2-18\sqrt{10}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±18\sqrt{10}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 18\sqrt{10} מ- 2.
x=1-9\sqrt{10}
חלק את 2-18\sqrt{10} ב- 2.
x=9\sqrt{10}+1 x=1-9\sqrt{10}
המשוואה נפתרה כעת.
810=\left(x-2\times \frac{1}{2}\right)^{2}
הכפל את 6 ו- 135 כדי לקבל 810.
810=\left(x-1\right)^{2}
הכפל את 2 ו- \frac{1}{2} כדי לקבל 1.
810=x^{2}-2x+1
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(x-1\right)^{2}.
x^{2}-2x+1=810
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\left(x-1\right)^{2}=810
פרק x^{2}-2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-1\right)^{2}}=\sqrt{810}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-1=9\sqrt{10} x-1=-9\sqrt{10}
פשט.
x=9\sqrt{10}+1 x=1-9\sqrt{10}
הוסף 1 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}