פתור עבור z
z=\frac{1+\sqrt{5}i}{3}\approx 0.333333333+0.745355992i
z=\frac{-\sqrt{5}i+1}{3}\approx 0.333333333-0.745355992i
שתף
הועתק ללוח
6z^{2}-11z+7z=-4
הוסף 7z משני הצדדים.
6z^{2}-4z=-4
כנס את -11z ו- 7z כדי לקבל -4z.
6z^{2}-4z+4=0
הוסף 4 משני הצדדים.
z=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\times 6\times 4}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- 4 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
z=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\times 6\times 4}}{2\times 6}
-4 בריבוע.
z=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-24\times 4}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
z=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-96}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- 4.
z=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{-80}}{2\times 6}
הוסף את 16 ל- -96.
z=\frac{-\left(-4\right)±4\sqrt{5}i}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של -80.
z=\frac{4±4\sqrt{5}i}{2\times 6}
ההופכי של -4 הוא 4.
z=\frac{4±4\sqrt{5}i}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
z=\frac{4+4\sqrt{5}i}{12}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{4±4\sqrt{5}i}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 4i\sqrt{5}.
z=\frac{1+\sqrt{5}i}{3}
חלק את 4+4i\sqrt{5} ב- 12.
z=\frac{-4\sqrt{5}i+4}{12}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{4±4\sqrt{5}i}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4i\sqrt{5} מ- 4.
z=\frac{-\sqrt{5}i+1}{3}
חלק את 4-4i\sqrt{5} ב- 12.
z=\frac{1+\sqrt{5}i}{3} z=\frac{-\sqrt{5}i+1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
6z^{2}-11z+7z=-4
הוסף 7z משני הצדדים.
6z^{2}-4z=-4
כנס את -11z ו- 7z כדי לקבל -4z.
\frac{6z^{2}-4z}{6}=-\frac{4}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
z^{2}+\left(-\frac{4}{6}\right)z=-\frac{4}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
z^{2}-\frac{2}{3}z=-\frac{4}{6}
צמצם את השבר \frac{-4}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
z^{2}-\frac{2}{3}z=-\frac{2}{3}
צמצם את השבר \frac{-4}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
z^{2}-\frac{2}{3}z+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{3}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
z^{2}-\frac{2}{3}z+\frac{1}{9}=-\frac{2}{3}+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
z^{2}-\frac{2}{3}z+\frac{1}{9}=-\frac{5}{9}
הוסף את -\frac{2}{3} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(z-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{5}{9}
פרק z^{2}-\frac{2}{3}z+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(z-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{5}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
z-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{5}i}{3} z-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{5}i}{3}
פשט.
z=\frac{1+\sqrt{5}i}{3} z=\frac{-\sqrt{5}i+1}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}