פרק לגורמים
6\left(x-\frac{1-\sqrt{37}}{6}\right)\left(x-\frac{\sqrt{37}+1}{6}\right)
הערך
6x^{2}-2x-6
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x^{2}-2x-6=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 6\left(-6\right)}}{2\times 6}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 6\left(-6\right)}}{2\times 6}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-24\left(-6\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+144}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -6.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{148}}{2\times 6}
הוסף את 4 ל- 144.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{37}}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 148.
x=\frac{2±2\sqrt{37}}{2\times 6}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{37}}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{2\sqrt{37}+2}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{37}}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{37}.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{6}
חלק את 2+2\sqrt{37} ב- 12.
x=\frac{2-2\sqrt{37}}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{37}}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{37} מ- 2.
x=\frac{1-\sqrt{37}}{6}
חלק את 2-2\sqrt{37} ב- 12.
6x^{2}-2x-6=6\left(x-\frac{\sqrt{37}+1}{6}\right)\left(x-\frac{1-\sqrt{37}}{6}\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- \frac{1+\sqrt{37}}{6} במקום x_{1} וב- \frac{1-\sqrt{37}}{6} במקום x_{2}.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}