דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

6x^{2}-x=1
החסר ‎x משני האגפים.
6x^{2}-x-1=0
החסר ‎1 משני האגפים.
a+b=-1 ab=6\left(-1\right)=-6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 6x^{2}+ax+bx-1. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-6 2,-3
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -6.
1-6=-5 2-3=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-3 b=2
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(6x^{2}-3x\right)+\left(2x-1\right)
שכתב את ‎6x^{2}-x-1 כ- ‎\left(6x^{2}-3x\right)+\left(2x-1\right).
3x\left(2x-1\right)+2x-1
הוצא את הגורם המשותף 3x ב- 6x^{2}-3x.
\left(2x-1\right)\left(3x+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 2x-1 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{1}{2} x=-\frac{1}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2x-1=0 ו- 3x+1=0.
6x^{2}-x=1
החסר ‎x משני האגפים.
6x^{2}-x-1=0
החסר ‎1 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 6\left(-1\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-24\left(-1\right)}}{2\times 6}
הכפל את ‎-4 ב- ‎6.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+24}}{2\times 6}
הכפל את ‎-24 ב- ‎-1.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{25}}{2\times 6}
הוסף את ‎1 ל- ‎24.
x=\frac{-\left(-1\right)±5}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
x=\frac{1±5}{2\times 6}
ההופכי של ‎-1 הוא ‎1.
x=\frac{1±5}{12}
הכפל את ‎2 ב- ‎6.
x=\frac{6}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎1 ל- ‎5.
x=\frac{1}{2}
צמצם את השבר ‎\frac{6}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=-\frac{4}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±5}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎5 מ- ‎1.
x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר ‎\frac{-4}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=\frac{1}{2} x=-\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}-x=1
החסר ‎x משני האגפים.
\frac{6x^{2}-x}{6}=\frac{1}{6}
חלק את שני האגפים ב- ‎6.
x^{2}-\frac{1}{6}x=\frac{1}{6}
חילוק ב- ‎6 מבטל את ההכפלה ב- ‎6.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\left(-\frac{1}{12}\right)^{2}=\frac{1}{6}+\left(-\frac{1}{12}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{1}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{1}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=\frac{1}{6}+\frac{1}{144}
העלה את ‎-\frac{1}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=\frac{25}{144}
הוסף את ‎\frac{1}{6} ל- ‎\frac{1}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{12}\right)^{2}=\frac{25}{144}
פרק x^{2}-\frac{1}{6}x+\frac{1}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{12}=\frac{5}{12} x-\frac{1}{12}=-\frac{5}{12}
פשט.
x=\frac{1}{2} x=-\frac{1}{3}
הוסף ‎\frac{1}{12} לשני אגפי המשוואה.