פתור עבור x
x = \frac{3}{2} = 1\frac{1}{2} = 1.5
x = -\frac{5}{3} = -1\frac{2}{3} \approx -1.666666667
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=1 ab=6\left(-15\right)=-90
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 6x^{2}+ax+bx-15. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,90 -2,45 -3,30 -5,18 -6,15 -9,10
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -90.
-1+90=89 -2+45=43 -3+30=27 -5+18=13 -6+15=9 -9+10=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-9 b=10
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(6x^{2}-9x\right)+\left(10x-15\right)
שכתב את 6x^{2}+x-15 כ- \left(6x^{2}-9x\right)+\left(10x-15\right).
3x\left(2x-3\right)+5\left(2x-3\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(2x-3\right)\left(3x+5\right)
הוצא את האיבר המשותף 2x-3 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{3}{2} x=-\frac{5}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2x-3=0 ו- 3x+5=0.
6x^{2}+x-15=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}-4\times 6\left(-15\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±\sqrt{1-4\times 6\left(-15\right)}}{2\times 6}
1 בריבוע.
x=\frac{-1±\sqrt{1-24\left(-15\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-1±\sqrt{1+360}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -15.
x=\frac{-1±\sqrt{361}}{2\times 6}
הוסף את 1 ל- 360.
x=\frac{-1±19}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 361.
x=\frac{-1±19}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{18}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±19}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 19.
x=\frac{3}{2}
צמצם את השבר \frac{18}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=-\frac{20}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±19}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 19 מ- -1.
x=-\frac{5}{3}
צמצם את השבר \frac{-20}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=\frac{3}{2} x=-\frac{5}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}+x-15=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
6x^{2}+x-15-\left(-15\right)=-\left(-15\right)
הוסף 15 לשני אגפי המשוואה.
6x^{2}+x=-\left(-15\right)
החסרת -15 מעצמו נותנת 0.
6x^{2}+x=15
החסר -15 מ- 0.
\frac{6x^{2}+x}{6}=\frac{15}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\frac{1}{6}x=\frac{15}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}+\frac{1}{6}x=\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{15}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}+\frac{1}{6}x+\left(\frac{1}{12}\right)^{2}=\frac{5}{2}+\left(\frac{1}{12}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=\frac{5}{2}+\frac{1}{144}
העלה את \frac{1}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{6}x+\frac{1}{144}=\frac{361}{144}
הוסף את \frac{5}{2} ל- \frac{1}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{12}\right)^{2}=\frac{361}{144}
פרק x^{2}+\frac{1}{6}x+\frac{1}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{361}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{12}=\frac{19}{12} x+\frac{1}{12}=-\frac{19}{12}
פשט.
x=\frac{3}{2} x=-\frac{5}{3}
החסר \frac{1}{12} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}