פתור עבור x
x = -\frac{5}{2} = -2\frac{1}{2} = -2.5
x=3
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x^{2}+2x-7-4x^{2}=3x+8
החסר 4x^{2} משני האגפים.
2x^{2}+2x-7=3x+8
כנס את 6x^{2} ו- -4x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}+2x-7-3x=8
החסר 3x משני האגפים.
2x^{2}-x-7=8
כנס את 2x ו- -3x כדי לקבל -x.
2x^{2}-x-7-8=0
החסר 8 משני האגפים.
2x^{2}-x-15=0
החסר את 8 מ- -7 כדי לקבל -15.
a+b=-1 ab=2\left(-15\right)=-30
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 2x^{2}+ax+bx-15. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-30 2,-15 3,-10 5,-6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -30.
1-30=-29 2-15=-13 3-10=-7 5-6=-1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -1.
\left(2x^{2}-6x\right)+\left(5x-15\right)
שכתב את 2x^{2}-x-15 כ- \left(2x^{2}-6x\right)+\left(5x-15\right).
2x\left(x-3\right)+5\left(x-3\right)
הוצא את הגורם המשותף 2x בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(x-3\right)\left(2x+5\right)
הוצא את האיבר המשותף x-3 באמצעות חוק הפילוג.
x=3 x=-\frac{5}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-3=0 ו- 2x+5=0.
6x^{2}+2x-7-4x^{2}=3x+8
החסר 4x^{2} משני האגפים.
2x^{2}+2x-7=3x+8
כנס את 6x^{2} ו- -4x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}+2x-7-3x=8
החסר 3x משני האגפים.
2x^{2}-x-7=8
כנס את 2x ו- -3x כדי לקבל -x.
2x^{2}-x-7-8=0
החסר 8 משני האגפים.
2x^{2}-x-15=0
החסר את 8 מ- -7 כדי לקבל -15.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-4\times 2\left(-15\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- -1 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1-8\left(-15\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{1+120}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -15.
x=\frac{-\left(-1\right)±\sqrt{121}}{2\times 2}
הוסף את 1 ל- 120.
x=\frac{-\left(-1\right)±11}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 121.
x=\frac{1±11}{2\times 2}
ההופכי של -1 הוא 1.
x=\frac{1±11}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{12}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±11}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 1 ל- 11.
x=3
חלק את 12 ב- 4.
x=-\frac{10}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{1±11}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 11 מ- 1.
x=-\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{-10}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=3 x=-\frac{5}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}+2x-7-4x^{2}=3x+8
החסר 4x^{2} משני האגפים.
2x^{2}+2x-7=3x+8
כנס את 6x^{2} ו- -4x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}+2x-7-3x=8
החסר 3x משני האגפים.
2x^{2}-x-7=8
כנס את 2x ו- -3x כדי לקבל -x.
2x^{2}-x=8+7
הוסף 7 משני הצדדים.
2x^{2}-x=15
חבר את 8 ו- 7 כדי לקבל 15.
\frac{2x^{2}-x}{2}=\frac{15}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x=\frac{15}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{15}{2}+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{15}{2}+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{121}{16}
הוסף את \frac{15}{2} ל- \frac{1}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{121}{16}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{121}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{11}{4} x-\frac{1}{4}=-\frac{11}{4}
פשט.
x=3 x=-\frac{5}{2}
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}