פתור עבור c
c=-4
c=0
שתף
הועתק ללוח
c\left(6c+24\right)=0
הוצא את הגורם המשותף c.
c=0 c=-4
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את c=0 ו- 6c+24=0.
6c^{2}+24c=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
c=\frac{-24±\sqrt{24^{2}}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- 24 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
c=\frac{-24±24}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 24^{2}.
c=\frac{-24±24}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
c=\frac{0}{12}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-24±24}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -24 ל- 24.
c=0
חלק את 0 ב- 12.
c=-\frac{48}{12}
כעת פתור את המשוואה c=\frac{-24±24}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 24 מ- -24.
c=-4
חלק את -48 ב- 12.
c=0 c=-4
המשוואה נפתרה כעת.
6c^{2}+24c=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{6c^{2}+24c}{6}=\frac{0}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
c^{2}+\frac{24}{6}c=\frac{0}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
c^{2}+4c=\frac{0}{6}
חלק את 24 ב- 6.
c^{2}+4c=0
חלק את 0 ב- 6.
c^{2}+4c+2^{2}=2^{2}
חלק את 4, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 2. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 2 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
c^{2}+4c+4=4
2 בריבוע.
\left(c+2\right)^{2}=4
פרק c^{2}+4c+4 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(c+2\right)^{2}}=\sqrt{4}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
c+2=2 c+2=-2
פשט.
c=0 c=-4
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}