פתור עבור x
x = -\frac{5}{2} = -2\frac{1}{2} = -2.5
x = \frac{4}{3} = 1\frac{1}{3} \approx 1.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=7 ab=6\left(-20\right)=-120
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 6x^{2}+ax+bx-20. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,120 -2,60 -3,40 -4,30 -5,24 -6,20 -8,15 -10,12
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -120.
-1+120=119 -2+60=58 -3+40=37 -4+30=26 -5+24=19 -6+20=14 -8+15=7 -10+12=2
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-8 b=15
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 7.
\left(6x^{2}-8x\right)+\left(15x-20\right)
שכתב את 6x^{2}+7x-20 כ- \left(6x^{2}-8x\right)+\left(15x-20\right).
2x\left(3x-4\right)+5\left(3x-4\right)
הוצא את הגורם המשותף 2x בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(3x-4\right)\left(2x+5\right)
הוצא את האיבר המשותף 3x-4 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{4}{3} x=-\frac{5}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 3x-4=0 ו- 2x+5=0.
6x^{2}+7x-20=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\times 6\left(-20\right)}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- -20 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-7±\sqrt{49-4\times 6\left(-20\right)}}{2\times 6}
7 בריבוע.
x=\frac{-7±\sqrt{49-24\left(-20\right)}}{2\times 6}
הכפל את -4 ב- 6.
x=\frac{-7±\sqrt{49+480}}{2\times 6}
הכפל את -24 ב- -20.
x=\frac{-7±\sqrt{529}}{2\times 6}
הוסף את 49 ל- 480.
x=\frac{-7±23}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של 529.
x=\frac{-7±23}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{16}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±23}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- 23.
x=\frac{4}{3}
צמצם את השבר \frac{16}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=-\frac{30}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-7±23}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 23 מ- -7.
x=-\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{-30}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=\frac{4}{3} x=-\frac{5}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}+7x-20=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
6x^{2}+7x-20-\left(-20\right)=-\left(-20\right)
הוסף 20 לשני אגפי המשוואה.
6x^{2}+7x=-\left(-20\right)
החסרת -20 מעצמו נותנת 0.
6x^{2}+7x=20
החסר -20 מ- 0.
\frac{6x^{2}+7x}{6}=\frac{20}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\frac{7}{6}x=\frac{20}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}+\frac{7}{6}x=\frac{10}{3}
צמצם את השבר \frac{20}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\left(\frac{7}{12}\right)^{2}=\frac{10}{3}+\left(\frac{7}{12}\right)^{2}
חלק את \frac{7}{6}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{12}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{12} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144}=\frac{10}{3}+\frac{49}{144}
העלה את \frac{7}{12} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144}=\frac{529}{144}
הוסף את \frac{10}{3} ל- \frac{49}{144} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{7}{12}\right)^{2}=\frac{529}{144}
פרק x^{2}+\frac{7}{6}x+\frac{49}{144} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{7}{12}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{529}{144}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{7}{12}=\frac{23}{12} x+\frac{7}{12}=-\frac{23}{12}
פשט.
x=\frac{4}{3} x=-\frac{5}{2}
החסר \frac{7}{12} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}