50 ( 1 - 10 \% ) ( 1 + x ) ^ { 2 } = 668
פתור עבור x
x=\frac{2\sqrt{835}}{15}-1\approx 2.852848874
x=-\frac{2\sqrt{835}}{15}-1\approx -4.852848874
גרף
שתף
הועתק ללוח
50\left(1-\frac{1}{10}\right)\left(1+x\right)^{2}=668
צמצם את השבר \frac{10}{100} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
50\times \frac{9}{10}\left(1+x\right)^{2}=668
החסר את \frac{1}{10} מ- 1 כדי לקבל \frac{9}{10}.
45\left(1+x\right)^{2}=668
הכפל את 50 ו- \frac{9}{10} כדי לקבל 45.
45\left(1+2x+x^{2}\right)=668
השתמש בבינום של ניוטון \left(a+b\right)^{2}=a^{2}+2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(1+x\right)^{2}.
45+90x+45x^{2}=668
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 45 ב- 1+2x+x^{2}.
45+90x+45x^{2}-668=0
החסר 668 משני האגפים.
-623+90x+45x^{2}=0
החסר את 668 מ- 45 כדי לקבל -623.
45x^{2}+90x-623=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-90±\sqrt{90^{2}-4\times 45\left(-623\right)}}{2\times 45}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 45 במקום a, ב- 90 במקום b, וב- -623 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-90±\sqrt{8100-4\times 45\left(-623\right)}}{2\times 45}
90 בריבוע.
x=\frac{-90±\sqrt{8100-180\left(-623\right)}}{2\times 45}
הכפל את -4 ב- 45.
x=\frac{-90±\sqrt{8100+112140}}{2\times 45}
הכפל את -180 ב- -623.
x=\frac{-90±\sqrt{120240}}{2\times 45}
הוסף את 8100 ל- 112140.
x=\frac{-90±12\sqrt{835}}{2\times 45}
הוצא את השורש הריבועי של 120240.
x=\frac{-90±12\sqrt{835}}{90}
הכפל את 2 ב- 45.
x=\frac{12\sqrt{835}-90}{90}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-90±12\sqrt{835}}{90} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -90 ל- 12\sqrt{835}.
x=\frac{2\sqrt{835}}{15}-1
חלק את -90+12\sqrt{835} ב- 90.
x=\frac{-12\sqrt{835}-90}{90}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-90±12\sqrt{835}}{90} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{835} מ- -90.
x=-\frac{2\sqrt{835}}{15}-1
חלק את -90-12\sqrt{835} ב- 90.
x=\frac{2\sqrt{835}}{15}-1 x=-\frac{2\sqrt{835}}{15}-1
המשוואה נפתרה כעת.
50\left(1-\frac{1}{10}\right)\left(1+x\right)^{2}=668
צמצם את השבר \frac{10}{100} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 10.
50\times \frac{9}{10}\left(1+x\right)^{2}=668
החסר את \frac{1}{10} מ- 1 כדי לקבל \frac{9}{10}.
45\left(1+x\right)^{2}=668
הכפל את 50 ו- \frac{9}{10} כדי לקבל 45.
45\left(1+2x+x^{2}\right)=668
השתמש בבינום של ניוטון \left(a+b\right)^{2}=a^{2}+2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(1+x\right)^{2}.
45+90x+45x^{2}=668
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 45 ב- 1+2x+x^{2}.
90x+45x^{2}=668-45
החסר 45 משני האגפים.
90x+45x^{2}=623
החסר את 45 מ- 668 כדי לקבל 623.
45x^{2}+90x=623
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{45x^{2}+90x}{45}=\frac{623}{45}
חלק את שני האגפים ב- 45.
x^{2}+\frac{90}{45}x=\frac{623}{45}
חילוק ב- 45 מבטל את ההכפלה ב- 45.
x^{2}+2x=\frac{623}{45}
חלק את 90 ב- 45.
x^{2}+2x+1^{2}=\frac{623}{45}+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+2x+1=\frac{623}{45}+1
1 בריבוע.
x^{2}+2x+1=\frac{668}{45}
הוסף את \frac{623}{45} ל- 1.
\left(x+1\right)^{2}=\frac{668}{45}
פרק x^{2}+2x+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{668}{45}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+1=\frac{2\sqrt{835}}{15} x+1=-\frac{2\sqrt{835}}{15}
פשט.
x=\frac{2\sqrt{835}}{15}-1 x=-\frac{2\sqrt{835}}{15}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}