פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-\sqrt{19}i+3}{2}\approx 1.5-2.179449472i
x=\frac{3+\sqrt{19}i}{2}\approx 1.5+2.179449472i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x^{2}+3x+5=12
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-x^{2}+3x+5-12=12-12
החסר 12 משני אגפי המשוואה.
-x^{2}+3x+5-12=0
החסרת 12 מעצמו נותנת 0.
-x^{2}+3x-7=0
החסר 12 מ- 5.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-1\right)\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-1\right)\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+4\left(-7\right)}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-3±\sqrt{9-28}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- -7.
x=\frac{-3±\sqrt{-19}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 9 ל- -28.
x=\frac{-3±\sqrt{19}i}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -19.
x=\frac{-3±\sqrt{19}i}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{-3+\sqrt{19}i}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{19}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- i\sqrt{19}.
x=\frac{-\sqrt{19}i+3}{2}
חלק את -3+i\sqrt{19} ב- -2.
x=\frac{-\sqrt{19}i-3}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{19}i}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{19} מ- -3.
x=\frac{3+\sqrt{19}i}{2}
חלק את -3-i\sqrt{19} ב- -2.
x=\frac{-\sqrt{19}i+3}{2} x=\frac{3+\sqrt{19}i}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}+3x+5=12
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-x^{2}+3x+5-5=12-5
החסר 5 משני אגפי המשוואה.
-x^{2}+3x=12-5
החסרת 5 מעצמו נותנת 0.
-x^{2}+3x=7
החסר 5 מ- 12.
\frac{-x^{2}+3x}{-1}=\frac{7}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\frac{3}{-1}x=\frac{7}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}-3x=\frac{7}{-1}
חלק את 3 ב- -1.
x^{2}-3x=-7
חלק את 7 ב- -1.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=-7+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=-7+\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=-\frac{19}{4}
הוסף את -7 ל- \frac{9}{4}.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=-\frac{19}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{19}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{19}i}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{19}i}{2}
פשט.
x=\frac{3+\sqrt{19}i}{2} x=\frac{-\sqrt{19}i+3}{2}
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}