פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{39} + 2}{5} \approx 1.6489996
x=\frac{2-\sqrt{39}}{5}\approx -0.8489996
גרף
שתף
הועתק ללוח
5x^{2}-4x=7
החסר 4x משני האגפים.
5x^{2}-4x-7=0
החסר 7 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{\left(-4\right)^{2}-4\times 5\left(-7\right)}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- -4 במקום b, וב- -7 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-4\times 5\left(-7\right)}}{2\times 5}
-4 בריבוע.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16-20\left(-7\right)}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{16+140}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- -7.
x=\frac{-\left(-4\right)±\sqrt{156}}{2\times 5}
הוסף את 16 ל- 140.
x=\frac{-\left(-4\right)±2\sqrt{39}}{2\times 5}
הוצא את השורש הריבועי של 156.
x=\frac{4±2\sqrt{39}}{2\times 5}
ההופכי של -4 הוא 4.
x=\frac{4±2\sqrt{39}}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
x=\frac{2\sqrt{39}+4}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±2\sqrt{39}}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 4 ל- 2\sqrt{39}.
x=\frac{\sqrt{39}+2}{5}
חלק את 4+2\sqrt{39} ב- 10.
x=\frac{4-2\sqrt{39}}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{4±2\sqrt{39}}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{39} מ- 4.
x=\frac{2-\sqrt{39}}{5}
חלק את 4-2\sqrt{39} ב- 10.
x=\frac{\sqrt{39}+2}{5} x=\frac{2-\sqrt{39}}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
5x^{2}-4x=7
החסר 4x משני האגפים.
\frac{5x^{2}-4x}{5}=\frac{7}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
x^{2}-\frac{4}{5}x=\frac{7}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
x^{2}-\frac{4}{5}x+\left(-\frac{2}{5}\right)^{2}=\frac{7}{5}+\left(-\frac{2}{5}\right)^{2}
חלק את -\frac{4}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{2}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{2}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{4}{5}x+\frac{4}{25}=\frac{7}{5}+\frac{4}{25}
העלה את -\frac{2}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{4}{5}x+\frac{4}{25}=\frac{39}{25}
הוסף את \frac{7}{5} ל- \frac{4}{25} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{2}{5}\right)^{2}=\frac{39}{25}
פרק x^{2}-\frac{4}{5}x+\frac{4}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{2}{5}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{39}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{2}{5}=\frac{\sqrt{39}}{5} x-\frac{2}{5}=-\frac{\sqrt{39}}{5}
פשט.
x=\frac{\sqrt{39}+2}{5} x=\frac{2-\sqrt{39}}{5}
הוסף \frac{2}{5} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}