פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-1+\sqrt{39}i}{5}\approx -0.2+1.2489996i
x=\frac{-\sqrt{39}i-1}{5}\approx -0.2-1.2489996i
גרף
שתף
הועתק ללוח
5x^{2}+2x+8=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 5\times 8}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- 8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 5\times 8}}{2\times 5}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-20\times 8}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
x=\frac{-2±\sqrt{4-160}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- 8.
x=\frac{-2±\sqrt{-156}}{2\times 5}
הוסף את 4 ל- -160.
x=\frac{-2±2\sqrt{39}i}{2\times 5}
הוצא את השורש הריבועי של -156.
x=\frac{-2±2\sqrt{39}i}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
x=\frac{-2+2\sqrt{39}i}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{39}i}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2i\sqrt{39}.
x=\frac{-1+\sqrt{39}i}{5}
חלק את -2+2i\sqrt{39} ב- 10.
x=\frac{-2\sqrt{39}i-2}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{39}i}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{39} מ- -2.
x=\frac{-\sqrt{39}i-1}{5}
חלק את -2-2i\sqrt{39} ב- 10.
x=\frac{-1+\sqrt{39}i}{5} x=\frac{-\sqrt{39}i-1}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
5x^{2}+2x+8=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
5x^{2}+2x+8-8=-8
החסר 8 משני אגפי המשוואה.
5x^{2}+2x=-8
החסרת 8 מעצמו נותנת 0.
\frac{5x^{2}+2x}{5}=-\frac{8}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
x^{2}+\frac{2}{5}x=-\frac{8}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
x^{2}+\frac{2}{5}x+\left(\frac{1}{5}\right)^{2}=-\frac{8}{5}+\left(\frac{1}{5}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{5}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{5} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{5}x+\frac{1}{25}=-\frac{8}{5}+\frac{1}{25}
העלה את \frac{1}{5} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{5}x+\frac{1}{25}=-\frac{39}{25}
הוסף את -\frac{8}{5} ל- \frac{1}{25} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{5}\right)^{2}=-\frac{39}{25}
פרק x^{2}+\frac{2}{5}x+\frac{1}{25} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{5}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{39}{25}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{5}=\frac{\sqrt{39}i}{5} x+\frac{1}{5}=-\frac{\sqrt{39}i}{5}
פשט.
x=\frac{-1+\sqrt{39}i}{5} x=\frac{-\sqrt{39}i-1}{5}
החסר \frac{1}{5} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}