פתור עבור x (complex solution)
x=\sqrt{14}-3\approx 0.741657387
x=-\left(\sqrt{14}+3\right)\approx -6.741657387
פתור עבור x
x=\sqrt{14}-3\approx 0.741657387
x=-\sqrt{14}-3\approx -6.741657387
גרף
שתף
הועתק ללוח
-x^{2}-6x+5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 5}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-1\right)\times 5}}{2\left(-1\right)}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+4\times 5}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+20}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 5.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{56}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 36 ל- 20.
x=\frac{-\left(-6\right)±2\sqrt{14}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 56.
x=\frac{6±2\sqrt{14}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{2\sqrt{14}+6}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 2\sqrt{14}.
x=-\left(\sqrt{14}+3\right)
חלק את 6+2\sqrt{14} ב- -2.
x=\frac{6-2\sqrt{14}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{14} מ- 6.
x=\sqrt{14}-3
חלק את 6-2\sqrt{14} ב- -2.
x=-\left(\sqrt{14}+3\right) x=\sqrt{14}-3
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}-6x+5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-x^{2}-6x+5-5=-5
החסר 5 משני אגפי המשוואה.
-x^{2}-6x=-5
החסרת 5 מעצמו נותנת 0.
\frac{-x^{2}-6x}{-1}=-\frac{5}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{6}{-1}\right)x=-\frac{5}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+6x=-\frac{5}{-1}
חלק את -6 ב- -1.
x^{2}+6x=5
חלק את -5 ב- -1.
x^{2}+6x+3^{2}=5+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+6x+9=5+9
3 בריבוע.
x^{2}+6x+9=14
הוסף את 5 ל- 9.
\left(x+3\right)^{2}=14
פרק x^{2}+6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+3\right)^{2}}=\sqrt{14}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+3=\sqrt{14} x+3=-\sqrt{14}
פשט.
x=\sqrt{14}-3 x=-\sqrt{14}-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
-x^{2}-6x+5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\left(-1\right)\times 5}}{2\left(-1\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -1 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\left(-1\right)\times 5}}{2\left(-1\right)}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+4\times 5}}{2\left(-1\right)}
הכפל את -4 ב- -1.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36+20}}{2\left(-1\right)}
הכפל את 4 ב- 5.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{56}}{2\left(-1\right)}
הוסף את 36 ל- 20.
x=\frac{-\left(-6\right)±2\sqrt{14}}{2\left(-1\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 56.
x=\frac{6±2\sqrt{14}}{2\left(-1\right)}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2}
הכפל את 2 ב- -1.
x=\frac{2\sqrt{14}+6}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 2\sqrt{14}.
x=-\left(\sqrt{14}+3\right)
חלק את 6+2\sqrt{14} ב- -2.
x=\frac{6-2\sqrt{14}}{-2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{14}}{-2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{14} מ- 6.
x=\sqrt{14}-3
חלק את 6-2\sqrt{14} ב- -2.
x=-\left(\sqrt{14}+3\right) x=\sqrt{14}-3
המשוואה נפתרה כעת.
-x^{2}-6x+5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
-x^{2}-6x+5-5=-5
החסר 5 משני אגפי המשוואה.
-x^{2}-6x=-5
החסרת 5 מעצמו נותנת 0.
\frac{-x^{2}-6x}{-1}=-\frac{5}{-1}
חלק את שני האגפים ב- -1.
x^{2}+\left(-\frac{6}{-1}\right)x=-\frac{5}{-1}
חילוק ב- -1 מבטל את ההכפלה ב- -1.
x^{2}+6x=-\frac{5}{-1}
חלק את -6 ב- -1.
x^{2}+6x=5
חלק את -5 ב- -1.
x^{2}+6x+3^{2}=5+3^{2}
חלק את 6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+6x+9=5+9
3 בריבוע.
x^{2}+6x+9=14
הוסף את 5 ל- 9.
\left(x+3\right)^{2}=14
פרק x^{2}+6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+3\right)^{2}}=\sqrt{14}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+3=\sqrt{14} x+3=-\sqrt{14}
פשט.
x=\sqrt{14}-3 x=-\sqrt{14}-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}