פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}\approx -0.5+1.24498996i
x=-\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}\approx -0.5-1.24498996i
גרף
שתף
הועתק ללוח
5x^{2}+5x+9=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-5±\sqrt{5^{2}-4\times 5\times 9}}{2\times 5}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 5 במקום a, ב- 5 במקום b, וב- 9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-5±\sqrt{25-4\times 5\times 9}}{2\times 5}
5 בריבוע.
x=\frac{-5±\sqrt{25-20\times 9}}{2\times 5}
הכפל את -4 ב- 5.
x=\frac{-5±\sqrt{25-180}}{2\times 5}
הכפל את -20 ב- 9.
x=\frac{-5±\sqrt{-155}}{2\times 5}
הוסף את 25 ל- -180.
x=\frac{-5±\sqrt{155}i}{2\times 5}
הוצא את השורש הריבועי של -155.
x=\frac{-5±\sqrt{155}i}{10}
הכפל את 2 ב- 5.
x=\frac{-5+\sqrt{155}i}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-5±\sqrt{155}i}{10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -5 ל- i\sqrt{155}.
x=\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}
חלק את -5+i\sqrt{155} ב- 10.
x=\frac{-\sqrt{155}i-5}{10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-5±\sqrt{155}i}{10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{155} מ- -5.
x=-\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}
חלק את -5-i\sqrt{155} ב- 10.
x=\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
5x^{2}+5x+9=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
5x^{2}+5x+9-9=-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
5x^{2}+5x=-9
החסרת 9 מעצמו נותנת 0.
\frac{5x^{2}+5x}{5}=-\frac{9}{5}
חלק את שני האגפים ב- 5.
x^{2}+\frac{5}{5}x=-\frac{9}{5}
חילוק ב- 5 מבטל את ההכפלה ב- 5.
x^{2}+x=-\frac{9}{5}
חלק את 5 ב- 5.
x^{2}+x+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{9}{5}+\left(\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את 1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=-\frac{9}{5}+\frac{1}{4}
העלה את \frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+x+\frac{1}{4}=-\frac{31}{20}
הוסף את -\frac{9}{5} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}=-\frac{31}{20}
פרק x^{2}+x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{31}{20}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{155}i}{10} x+\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{155}i}{10}
פשט.
x=\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{155}i}{10}-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}