פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{18121} + 139}{2} \approx 136.807131866
x = \frac{139 - \sqrt{18121}}{2} \approx 2.192868134
גרף
שתף
הועתק ללוח
-\frac{1}{60}x^{2}+\frac{139}{60}x=5
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-\frac{1}{60}x^{2}+\frac{139}{60}x-5=0
החסר 5 משני האגפים.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\sqrt{\left(\frac{139}{60}\right)^{2}-4\left(-\frac{1}{60}\right)\left(-5\right)}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -\frac{1}{60} במקום a, ב- \frac{139}{60} במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\sqrt{\frac{19321}{3600}-4\left(-\frac{1}{60}\right)\left(-5\right)}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
העלה את \frac{139}{60} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\sqrt{\frac{19321}{3600}+\frac{1}{15}\left(-5\right)}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
הכפל את -4 ב- -\frac{1}{60}.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\sqrt{\frac{19321}{3600}-\frac{1}{3}}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
הכפל את \frac{1}{15} ב- -5.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\sqrt{\frac{18121}{3600}}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
הוסף את \frac{19321}{3600} ל- -\frac{1}{3} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\frac{\sqrt{18121}}{60}}{2\left(-\frac{1}{60}\right)}
הוצא את השורש הריבועי של \frac{18121}{3600}.
x=\frac{-\frac{139}{60}±\frac{\sqrt{18121}}{60}}{-\frac{1}{30}}
הכפל את 2 ב- -\frac{1}{60}.
x=\frac{\sqrt{18121}-139}{-\frac{1}{30}\times 60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{139}{60}±\frac{\sqrt{18121}}{60}}{-\frac{1}{30}} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -\frac{139}{60} ל- \frac{\sqrt{18121}}{60}.
x=\frac{139-\sqrt{18121}}{2}
חלק את \frac{-139+\sqrt{18121}}{60} ב- -\frac{1}{30} על-ידי הכפלת \frac{-139+\sqrt{18121}}{60} בהופכי של -\frac{1}{30}.
x=\frac{-\sqrt{18121}-139}{-\frac{1}{30}\times 60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-\frac{139}{60}±\frac{\sqrt{18121}}{60}}{-\frac{1}{30}} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \frac{\sqrt{18121}}{60} מ- -\frac{139}{60}.
x=\frac{\sqrt{18121}+139}{2}
חלק את \frac{-139-\sqrt{18121}}{60} ב- -\frac{1}{30} על-ידי הכפלת \frac{-139-\sqrt{18121}}{60} בהופכי של -\frac{1}{30}.
x=\frac{139-\sqrt{18121}}{2} x=\frac{\sqrt{18121}+139}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-\frac{1}{60}x^{2}+\frac{139}{60}x=5
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
\frac{-\frac{1}{60}x^{2}+\frac{139}{60}x}{-\frac{1}{60}}=\frac{5}{-\frac{1}{60}}
הכפל את שני האגפים ב- -60.
x^{2}+\frac{\frac{139}{60}}{-\frac{1}{60}}x=\frac{5}{-\frac{1}{60}}
חילוק ב- -\frac{1}{60} מבטל את ההכפלה ב- -\frac{1}{60}.
x^{2}-139x=\frac{5}{-\frac{1}{60}}
חלק את \frac{139}{60} ב- -\frac{1}{60} על-ידי הכפלת \frac{139}{60} בהופכי של -\frac{1}{60}.
x^{2}-139x=-300
חלק את 5 ב- -\frac{1}{60} על-ידי הכפלת 5 בהופכי של -\frac{1}{60}.
x^{2}-139x+\left(-\frac{139}{2}\right)^{2}=-300+\left(-\frac{139}{2}\right)^{2}
חלק את -139, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{139}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{139}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-139x+\frac{19321}{4}=-300+\frac{19321}{4}
העלה את -\frac{139}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-139x+\frac{19321}{4}=\frac{18121}{4}
הוסף את -300 ל- \frac{19321}{4}.
\left(x-\frac{139}{2}\right)^{2}=\frac{18121}{4}
פרק x^{2}-139x+\frac{19321}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{139}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{18121}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{139}{2}=\frac{\sqrt{18121}}{2} x-\frac{139}{2}=-\frac{\sqrt{18121}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{18121}+139}{2} x=\frac{139-\sqrt{18121}}{2}
הוסף \frac{139}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}