פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}\approx 2.072330189
x=-\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}\approx -1.072330189
גרף
שתף
הועתק ללוח
4x\times 9\left(x-1\right)=80
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 8.
36x\left(x-1\right)=80
הכפל את 4 ו- 9 כדי לקבל 36.
36x^{2}-36x=80
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 36x ב- x-1.
36x^{2}-36x-80=0
החסר 80 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-36\right)±\sqrt{\left(-36\right)^{2}-4\times 36\left(-80\right)}}{2\times 36}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 36 במקום a, ב- -36 במקום b, וב- -80 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-36\right)±\sqrt{1296-4\times 36\left(-80\right)}}{2\times 36}
-36 בריבוע.
x=\frac{-\left(-36\right)±\sqrt{1296-144\left(-80\right)}}{2\times 36}
הכפל את -4 ב- 36.
x=\frac{-\left(-36\right)±\sqrt{1296+11520}}{2\times 36}
הכפל את -144 ב- -80.
x=\frac{-\left(-36\right)±\sqrt{12816}}{2\times 36}
הוסף את 1296 ל- 11520.
x=\frac{-\left(-36\right)±12\sqrt{89}}{2\times 36}
הוצא את השורש הריבועי של 12816.
x=\frac{36±12\sqrt{89}}{2\times 36}
ההופכי של -36 הוא 36.
x=\frac{36±12\sqrt{89}}{72}
הכפל את 2 ב- 36.
x=\frac{12\sqrt{89}+36}{72}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{36±12\sqrt{89}}{72} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 36 ל- 12\sqrt{89}.
x=\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}
חלק את 36+12\sqrt{89} ב- 72.
x=\frac{36-12\sqrt{89}}{72}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{36±12\sqrt{89}}{72} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{89} מ- 36.
x=-\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}
חלק את 36-12\sqrt{89} ב- 72.
x=\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
4x\times 9\left(x-1\right)=80
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 8.
36x\left(x-1\right)=80
הכפל את 4 ו- 9 כדי לקבל 36.
36x^{2}-36x=80
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 36x ב- x-1.
\frac{36x^{2}-36x}{36}=\frac{80}{36}
חלק את שני האגפים ב- 36.
x^{2}+\left(-\frac{36}{36}\right)x=\frac{80}{36}
חילוק ב- 36 מבטל את ההכפלה ב- 36.
x^{2}-x=\frac{80}{36}
חלק את -36 ב- 36.
x^{2}-x=\frac{20}{9}
צמצם את השבר \frac{80}{36} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x^{2}-x+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{20}{9}+\left(-\frac{1}{2}\right)^{2}
חלק את -1, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{20}{9}+\frac{1}{4}
העלה את -\frac{1}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-x+\frac{1}{4}=\frac{89}{36}
הוסף את \frac{20}{9} ל- \frac{1}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}=\frac{89}{36}
פרק x^{2}-x+\frac{1}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{89}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{2}=\frac{\sqrt{89}}{6} x-\frac{1}{2}=-\frac{\sqrt{89}}{6}
פשט.
x=\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2} x=-\frac{\sqrt{89}}{6}+\frac{1}{2}
הוסף \frac{1}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}