פתור עבור x
x = \frac{6 \sqrt{510} + 459}{419} \approx 1.418852214
x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}\approx 0.772078574
גרף
שתף
הועתק ללוח
419x^{2}-918x+459=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{\left(-918\right)^{2}-4\times 419\times 459}}{2\times 419}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 419 במקום a, ב- -918 במקום b, וב- 459 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-4\times 419\times 459}}{2\times 419}
-918 בריבוע.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-1676\times 459}}{2\times 419}
הכפל את -4 ב- 419.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-769284}}{2\times 419}
הכפל את -1676 ב- 459.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{73440}}{2\times 419}
הוסף את 842724 ל- -769284.
x=\frac{-\left(-918\right)±12\sqrt{510}}{2\times 419}
הוצא את השורש הריבועי של 73440.
x=\frac{918±12\sqrt{510}}{2\times 419}
ההופכי של -918 הוא 918.
x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838}
הכפל את 2 ב- 419.
x=\frac{12\sqrt{510}+918}{838}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 918 ל- 12\sqrt{510}.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419}
חלק את 918+12\sqrt{510} ב- 838.
x=\frac{918-12\sqrt{510}}{838}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 12\sqrt{510} מ- 918.
x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
חלק את 918-12\sqrt{510} ב- 838.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419} x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
המשוואה נפתרה כעת.
419x^{2}-918x+459=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
419x^{2}-918x+459-459=-459
החסר 459 משני אגפי המשוואה.
419x^{2}-918x=-459
החסרת 459 מעצמו נותנת 0.
\frac{419x^{2}-918x}{419}=-\frac{459}{419}
חלק את שני האגפים ב- 419.
x^{2}-\frac{918}{419}x=-\frac{459}{419}
חילוק ב- 419 מבטל את ההכפלה ב- 419.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\left(-\frac{459}{419}\right)^{2}=-\frac{459}{419}+\left(-\frac{459}{419}\right)^{2}
חלק את -\frac{918}{419}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{459}{419}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{459}{419} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561}=-\frac{459}{419}+\frac{210681}{175561}
העלה את -\frac{459}{419} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561}=\frac{18360}{175561}
הוסף את -\frac{459}{419} ל- \frac{210681}{175561} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{459}{419}\right)^{2}=\frac{18360}{175561}
פרק x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{459}{419}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{18360}{175561}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{459}{419}=\frac{6\sqrt{510}}{419} x-\frac{459}{419}=-\frac{6\sqrt{510}}{419}
פשט.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419} x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
הוסף \frac{459}{419} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}