דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

419x^{2}-918x+459=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{\left(-918\right)^{2}-4\times 419\times 459}}{2\times 419}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 419 במקום a, ב- -918 במקום b, וב- 459 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-4\times 419\times 459}}{2\times 419}
‎-918 בריבוע.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-1676\times 459}}{2\times 419}
הכפל את ‎-4 ב- ‎419.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{842724-769284}}{2\times 419}
הכפל את ‎-1676 ב- ‎459.
x=\frac{-\left(-918\right)±\sqrt{73440}}{2\times 419}
הוסף את ‎842724 ל- ‎-769284.
x=\frac{-\left(-918\right)±12\sqrt{510}}{2\times 419}
הוצא את השורש הריבועי של 73440.
x=\frac{918±12\sqrt{510}}{2\times 419}
ההופכי של ‎-918 הוא ‎918.
x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838}
הכפל את ‎2 ב- ‎419.
x=\frac{12\sqrt{510}+918}{838}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎918 ל- ‎12\sqrt{510}.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419}
חלק את ‎918+12\sqrt{510} ב- ‎838.
x=\frac{918-12\sqrt{510}}{838}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{918±12\sqrt{510}}{838} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎12\sqrt{510} מ- ‎918.
x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
חלק את ‎918-12\sqrt{510} ב- ‎838.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419} x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
המשוואה נפתרה כעת.
419x^{2}-918x+459=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
419x^{2}-918x+459-459=-459
החסר ‎459 משני אגפי המשוואה.
419x^{2}-918x=-459
החסרת 459 מעצמו נותנת 0.
\frac{419x^{2}-918x}{419}=-\frac{459}{419}
חלק את שני האגפים ב- ‎419.
x^{2}-\frac{918}{419}x=-\frac{459}{419}
חילוק ב- ‎419 מבטל את ההכפלה ב- ‎419.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\left(-\frac{459}{419}\right)^{2}=-\frac{459}{419}+\left(-\frac{459}{419}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{918}{419}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{459}{419}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{459}{419} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561}=-\frac{459}{419}+\frac{210681}{175561}
העלה את ‎-\frac{459}{419} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561}=\frac{18360}{175561}
הוסף את ‎-\frac{459}{419} ל- ‎\frac{210681}{175561} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{459}{419}\right)^{2}=\frac{18360}{175561}
פרק x^{2}-\frac{918}{419}x+\frac{210681}{175561} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{459}{419}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{18360}{175561}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{459}{419}=\frac{6\sqrt{510}}{419} x-\frac{459}{419}=-\frac{6\sqrt{510}}{419}
פשט.
x=\frac{6\sqrt{510}+459}{419} x=\frac{459-6\sqrt{510}}{419}
הוסף ‎\frac{459}{419} לשני אגפי המשוואה.