פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{649}-47}{40}\approx -0.53811304
x=\frac{-\sqrt{649}-47}{40}\approx -1.81188696
גרף
שתף
הועתק ללוח
40x^{2}+94x+39=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-94±\sqrt{94^{2}-4\times 40\times 39}}{2\times 40}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 40 במקום a, ב- 94 במקום b, וב- 39 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-94±\sqrt{8836-4\times 40\times 39}}{2\times 40}
94 בריבוע.
x=\frac{-94±\sqrt{8836-160\times 39}}{2\times 40}
הכפל את -4 ב- 40.
x=\frac{-94±\sqrt{8836-6240}}{2\times 40}
הכפל את -160 ב- 39.
x=\frac{-94±\sqrt{2596}}{2\times 40}
הוסף את 8836 ל- -6240.
x=\frac{-94±2\sqrt{649}}{2\times 40}
הוצא את השורש הריבועי של 2596.
x=\frac{-94±2\sqrt{649}}{80}
הכפל את 2 ב- 40.
x=\frac{2\sqrt{649}-94}{80}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-94±2\sqrt{649}}{80} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -94 ל- 2\sqrt{649}.
x=\frac{\sqrt{649}-47}{40}
חלק את -94+2\sqrt{649} ב- 80.
x=\frac{-2\sqrt{649}-94}{80}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-94±2\sqrt{649}}{80} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{649} מ- -94.
x=\frac{-\sqrt{649}-47}{40}
חלק את -94-2\sqrt{649} ב- 80.
x=\frac{\sqrt{649}-47}{40} x=\frac{-\sqrt{649}-47}{40}
המשוואה נפתרה כעת.
40x^{2}+94x+39=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
40x^{2}+94x+39-39=-39
החסר 39 משני אגפי המשוואה.
40x^{2}+94x=-39
החסרת 39 מעצמו נותנת 0.
\frac{40x^{2}+94x}{40}=-\frac{39}{40}
חלק את שני האגפים ב- 40.
x^{2}+\frac{94}{40}x=-\frac{39}{40}
חילוק ב- 40 מבטל את ההכפלה ב- 40.
x^{2}+\frac{47}{20}x=-\frac{39}{40}
צמצם את השבר \frac{94}{40} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{47}{20}x+\left(\frac{47}{40}\right)^{2}=-\frac{39}{40}+\left(\frac{47}{40}\right)^{2}
חלק את \frac{47}{20}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{47}{40}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{47}{40} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{47}{20}x+\frac{2209}{1600}=-\frac{39}{40}+\frac{2209}{1600}
העלה את \frac{47}{40} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{47}{20}x+\frac{2209}{1600}=\frac{649}{1600}
הוסף את -\frac{39}{40} ל- \frac{2209}{1600} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{47}{40}\right)^{2}=\frac{649}{1600}
פרק x^{2}+\frac{47}{20}x+\frac{2209}{1600} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{47}{40}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{649}{1600}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{47}{40}=\frac{\sqrt{649}}{40} x+\frac{47}{40}=-\frac{\sqrt{649}}{40}
פשט.
x=\frac{\sqrt{649}-47}{40} x=\frac{-\sqrt{649}-47}{40}
החסר \frac{47}{40} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}