פתור עבור x
x = \frac{5 \sqrt{298} - 10}{49} \approx 1.55741597
x=\frac{-5\sqrt{298}-10}{49}\approx -1.965579235
גרף
שתף
הועתק ללוח
4.9x^{2}+2x-15=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 4.9\left(-15\right)}}{2\times 4.9}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4.9 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 4.9\left(-15\right)}}{2\times 4.9}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-19.6\left(-15\right)}}{2\times 4.9}
הכפל את -4 ב- 4.9.
x=\frac{-2±\sqrt{4+294}}{2\times 4.9}
הכפל את -19.6 ב- -15.
x=\frac{-2±\sqrt{298}}{2\times 4.9}
הוסף את 4 ל- 294.
x=\frac{-2±\sqrt{298}}{9.8}
הכפל את 2 ב- 4.9.
x=\frac{\sqrt{298}-2}{9.8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±\sqrt{298}}{9.8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- \sqrt{298}.
x=\frac{5\sqrt{298}-10}{49}
חלק את -2+\sqrt{298} ב- 9.8 על-ידי הכפלת -2+\sqrt{298} בהופכי של 9.8.
x=\frac{-\sqrt{298}-2}{9.8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±\sqrt{298}}{9.8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר \sqrt{298} מ- -2.
x=\frac{-5\sqrt{298}-10}{49}
חלק את -2-\sqrt{298} ב- 9.8 על-ידי הכפלת -2-\sqrt{298} בהופכי של 9.8.
x=\frac{5\sqrt{298}-10}{49} x=\frac{-5\sqrt{298}-10}{49}
המשוואה נפתרה כעת.
4.9x^{2}+2x-15=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
4.9x^{2}+2x-15-\left(-15\right)=-\left(-15\right)
הוסף 15 לשני אגפי המשוואה.
4.9x^{2}+2x=-\left(-15\right)
החסרת -15 מעצמו נותנת 0.
4.9x^{2}+2x=15
החסר -15 מ- 0.
\frac{4.9x^{2}+2x}{4.9}=\frac{15}{4.9}
חלק את שני אגפי המשוואה ב- 4.9, פעולה הזהה להכפלת שני האגפים בהופכי של השבר.
x^{2}+\frac{2}{4.9}x=\frac{15}{4.9}
חילוק ב- 4.9 מבטל את ההכפלה ב- 4.9.
x^{2}+\frac{20}{49}x=\frac{15}{4.9}
חלק את 2 ב- 4.9 על-ידי הכפלת 2 בהופכי של 4.9.
x^{2}+\frac{20}{49}x=\frac{150}{49}
חלק את 15 ב- 4.9 על-ידי הכפלת 15 בהופכי של 4.9.
x^{2}+\frac{20}{49}x+\frac{10}{49}^{2}=\frac{150}{49}+\frac{10}{49}^{2}
חלק את \frac{20}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{10}{49}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{10}{49} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401}=\frac{150}{49}+\frac{100}{2401}
העלה את \frac{10}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401}=\frac{7450}{2401}
הוסף את \frac{150}{49} ל- \frac{100}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{10}{49}\right)^{2}=\frac{7450}{2401}
פרק x^{2}+\frac{20}{49}x+\frac{100}{2401} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{10}{49}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{7450}{2401}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{10}{49}=\frac{5\sqrt{298}}{49} x+\frac{10}{49}=-\frac{5\sqrt{298}}{49}
פשט.
x=\frac{5\sqrt{298}-10}{49} x=\frac{-5\sqrt{298}-10}{49}
החסר \frac{10}{49} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}