פתור עבור x
x=-2
x = \frac{4}{3} = 1\frac{1}{3} \approx 1.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
4x^{2}-4x+1-x^{2}=-6x+9
החסר x^{2} משני האגפים.
3x^{2}-4x+1=-6x+9
כנס את 4x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 3x^{2}.
3x^{2}-4x+1+6x=9
הוסף 6x משני הצדדים.
3x^{2}+2x+1=9
כנס את -4x ו- 6x כדי לקבל 2x.
3x^{2}+2x+1-9=0
החסר 9 משני האגפים.
3x^{2}+2x-8=0
החסר את 9 מ- 1 כדי לקבל -8.
a+b=2 ab=3\left(-8\right)=-24
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 3x^{2}+ax+bx-8. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,24 -2,12 -3,8 -4,6
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -24.
-1+24=23 -2+12=10 -3+8=5 -4+6=2
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-4 b=6
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 2.
\left(3x^{2}-4x\right)+\left(6x-8\right)
שכתב את 3x^{2}+2x-8 כ- \left(3x^{2}-4x\right)+\left(6x-8\right).
x\left(3x-4\right)+2\left(3x-4\right)
הוצא את הגורם המשותף x בקבוצה הראשונה ואת 2 בקבוצה השניה.
\left(3x-4\right)\left(x+2\right)
הוצא את האיבר המשותף 3x-4 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{4}{3} x=-2
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 3x-4=0 ו- x+2=0.
4x^{2}-4x+1-x^{2}=-6x+9
החסר x^{2} משני האגפים.
3x^{2}-4x+1=-6x+9
כנס את 4x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 3x^{2}.
3x^{2}-4x+1+6x=9
הוסף 6x משני הצדדים.
3x^{2}+2x+1=9
כנס את -4x ו- 6x כדי לקבל 2x.
3x^{2}+2x+1-9=0
החסר 9 משני האגפים.
3x^{2}+2x-8=0
החסר את 9 מ- 1 כדי לקבל -8.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-12\left(-8\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-2±\sqrt{4+96}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -8.
x=\frac{-2±\sqrt{100}}{2\times 3}
הוסף את 4 ל- 96.
x=\frac{-2±10}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 100.
x=\frac{-2±10}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{8}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±10}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 10.
x=\frac{4}{3}
צמצם את השבר \frac{8}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=-\frac{12}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±10}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10 מ- -2.
x=-2
חלק את -12 ב- 6.
x=\frac{4}{3} x=-2
המשוואה נפתרה כעת.
4x^{2}-4x+1-x^{2}=-6x+9
החסר x^{2} משני האגפים.
3x^{2}-4x+1=-6x+9
כנס את 4x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 3x^{2}.
3x^{2}-4x+1+6x=9
הוסף 6x משני הצדדים.
3x^{2}+2x+1=9
כנס את -4x ו- 6x כדי לקבל 2x.
3x^{2}+2x=9-1
החסר 1 משני האגפים.
3x^{2}+2x=8
החסר את 1 מ- 9 כדי לקבל 8.
\frac{3x^{2}+2x}{3}=\frac{8}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x=\frac{8}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{8}{3}+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{8}{3}+\frac{1}{9}
העלה את \frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{25}{9}
הוסף את \frac{8}{3} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{25}{9}
פרק x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{3}=\frac{5}{3} x+\frac{1}{3}=-\frac{5}{3}
פשט.
x=\frac{4}{3} x=-2
החסר \frac{1}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}