פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{5}-3}{4}\approx -0.190983006
x=\frac{-\sqrt{5}-3}{4}\approx -1.309016994
גרף
שתף
הועתק ללוח
4x^{2}+6x+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 4}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 4}}{2\times 4}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-16}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
x=\frac{-6±\sqrt{20}}{2\times 4}
הוסף את 36 ל- -16.
x=\frac{-6±2\sqrt{5}}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 20.
x=\frac{-6±2\sqrt{5}}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
x=\frac{2\sqrt{5}-6}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{5}}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{5}.
x=\frac{\sqrt{5}-3}{4}
חלק את -6+2\sqrt{5} ב- 8.
x=\frac{-2\sqrt{5}-6}{8}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{5}}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{5} מ- -6.
x=\frac{-\sqrt{5}-3}{4}
חלק את -6-2\sqrt{5} ב- 8.
x=\frac{\sqrt{5}-3}{4} x=\frac{-\sqrt{5}-3}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
4x^{2}+6x+1=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
4x^{2}+6x+1-1=-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
4x^{2}+6x=-1
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
\frac{4x^{2}+6x}{4}=-\frac{1}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
x^{2}+\frac{6}{4}x=-\frac{1}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
x^{2}+\frac{3}{2}x=-\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{6}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}=-\frac{1}{4}+\left(\frac{3}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=-\frac{1}{4}+\frac{9}{16}
העלה את \frac{3}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16}=\frac{5}{16}
הוסף את -\frac{1}{4} ל- \frac{9}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}=\frac{5}{16}
פרק x^{2}+\frac{3}{2}x+\frac{9}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{5}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{4}=\frac{\sqrt{5}}{4} x+\frac{3}{4}=-\frac{\sqrt{5}}{4}
פשט.
x=\frac{\sqrt{5}-3}{4} x=\frac{-\sqrt{5}-3}{4}
החסר \frac{3}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}