פתור עבור p
p = -\frac{5}{4} = -1\frac{1}{4} = -1.25
p=2
שתף
הועתק ללוח
a+b=-3 ab=4\left(-10\right)=-40
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 4p^{2}+ap+bp-10. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-40 2,-20 4,-10 5,-8
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -40.
1-40=-39 2-20=-18 4-10=-6 5-8=-3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-8 b=5
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -3.
\left(4p^{2}-8p\right)+\left(5p-10\right)
שכתב את 4p^{2}-3p-10 כ- \left(4p^{2}-8p\right)+\left(5p-10\right).
4p\left(p-2\right)+5\left(p-2\right)
הוצא את הגורם המשותף 4p בקבוצה הראשונה ואת 5 בקבוצה השניה.
\left(p-2\right)\left(4p+5\right)
הוצא את האיבר המשותף p-2 באמצעות חוק הפילוג.
p=2 p=-\frac{5}{4}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את p-2=0 ו- 4p+5=0.
4p^{2}-3p-10=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{\left(-3\right)^{2}-4\times 4\left(-10\right)}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- -3 במקום b, וב- -10 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-4\times 4\left(-10\right)}}{2\times 4}
-3 בריבוע.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9-16\left(-10\right)}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{9+160}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- -10.
p=\frac{-\left(-3\right)±\sqrt{169}}{2\times 4}
הוסף את 9 ל- 160.
p=\frac{-\left(-3\right)±13}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 169.
p=\frac{3±13}{2\times 4}
ההופכי של -3 הוא 3.
p=\frac{3±13}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
p=\frac{16}{8}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{3±13}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 3 ל- 13.
p=2
חלק את 16 ב- 8.
p=-\frac{10}{8}
כעת פתור את המשוואה p=\frac{3±13}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 13 מ- 3.
p=-\frac{5}{4}
צמצם את השבר \frac{-10}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
p=2 p=-\frac{5}{4}
המשוואה נפתרה כעת.
4p^{2}-3p-10=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
4p^{2}-3p-10-\left(-10\right)=-\left(-10\right)
הוסף 10 לשני אגפי המשוואה.
4p^{2}-3p=-\left(-10\right)
החסרת -10 מעצמו נותנת 0.
4p^{2}-3p=10
החסר -10 מ- 0.
\frac{4p^{2}-3p}{4}=\frac{10}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
p^{2}-\frac{3}{4}p=\frac{10}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
p^{2}-\frac{3}{4}p=\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{10}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
p^{2}-\frac{3}{4}p+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{5}{2}+\left(-\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
p^{2}-\frac{3}{4}p+\frac{9}{64}=\frac{5}{2}+\frac{9}{64}
העלה את -\frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
p^{2}-\frac{3}{4}p+\frac{9}{64}=\frac{169}{64}
הוסף את \frac{5}{2} ל- \frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(p-\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{169}{64}
פרק p^{2}-\frac{3}{4}p+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(p-\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
p-\frac{3}{8}=\frac{13}{8} p-\frac{3}{8}=-\frac{13}{8}
פשט.
p=2 p=-\frac{5}{4}
הוסף \frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}