פתור עבור k
k=-\frac{3}{4}=-0.75
k=-1
שתף
הועתק ללוח
a+b=7 ab=4\times 3=12
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 4k^{2}+ak+bk+3. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,12 2,6 3,4
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא חיובי, a ו- b שניהם חיוביים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 12.
1+12=13 2+6=8 3+4=7
חשב את הסכום של כל צמד.
a=3 b=4
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 7.
\left(4k^{2}+3k\right)+\left(4k+3\right)
שכתב את 4k^{2}+7k+3 כ- \left(4k^{2}+3k\right)+\left(4k+3\right).
k\left(4k+3\right)+4k+3
הוצא את הגורם המשותף k ב- 4k^{2}+3k.
\left(4k+3\right)\left(k+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 4k+3 באמצעות חוק הפילוג.
k=-\frac{3}{4} k=-1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 4k+3=0 ו- k+1=0.
4k^{2}+7k+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
k=\frac{-7±\sqrt{7^{2}-4\times 4\times 3}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 7 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
k=\frac{-7±\sqrt{49-4\times 4\times 3}}{2\times 4}
7 בריבוע.
k=\frac{-7±\sqrt{49-16\times 3}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
k=\frac{-7±\sqrt{49-48}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- 3.
k=\frac{-7±\sqrt{1}}{2\times 4}
הוסף את 49 ל- -48.
k=\frac{-7±1}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 1.
k=\frac{-7±1}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
k=-\frac{6}{8}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-7±1}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -7 ל- 1.
k=-\frac{3}{4}
צמצם את השבר \frac{-6}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
k=-\frac{8}{8}
כעת פתור את המשוואה k=\frac{-7±1}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- -7.
k=-1
חלק את -8 ב- 8.
k=-\frac{3}{4} k=-1
המשוואה נפתרה כעת.
4k^{2}+7k+3=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
4k^{2}+7k+3-3=-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
4k^{2}+7k=-3
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
\frac{4k^{2}+7k}{4}=-\frac{3}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
k^{2}+\frac{7}{4}k=-\frac{3}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
k^{2}+\frac{7}{4}k+\left(\frac{7}{8}\right)^{2}=-\frac{3}{4}+\left(\frac{7}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{7}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{7}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{7}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
k^{2}+\frac{7}{4}k+\frac{49}{64}=-\frac{3}{4}+\frac{49}{64}
העלה את \frac{7}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
k^{2}+\frac{7}{4}k+\frac{49}{64}=\frac{1}{64}
הוסף את -\frac{3}{4} ל- \frac{49}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(k+\frac{7}{8}\right)^{2}=\frac{1}{64}
פרק k^{2}+\frac{7}{4}k+\frac{49}{64} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(k+\frac{7}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
k+\frac{7}{8}=\frac{1}{8} k+\frac{7}{8}=-\frac{1}{8}
פשט.
k=-\frac{3}{4} k=-1
החסר \frac{7}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}