פתור עבור z
z = \frac{5 \sqrt{33} - 15}{2} \approx 6.861406616
z=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}\approx -21.861406616
שתף
הועתק ללוח
4z^{2}+60z=600
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
4z^{2}+60z-600=600-600
החסר 600 משני אגפי המשוואה.
4z^{2}+60z-600=0
החסרת 600 מעצמו נותנת 0.
z=\frac{-60±\sqrt{60^{2}-4\times 4\left(-600\right)}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 60 במקום b, וב- -600 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
z=\frac{-60±\sqrt{3600-4\times 4\left(-600\right)}}{2\times 4}
60 בריבוע.
z=\frac{-60±\sqrt{3600-16\left(-600\right)}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
z=\frac{-60±\sqrt{3600+9600}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- -600.
z=\frac{-60±\sqrt{13200}}{2\times 4}
הוסף את 3600 ל- 9600.
z=\frac{-60±20\sqrt{33}}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 13200.
z=\frac{-60±20\sqrt{33}}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
z=\frac{20\sqrt{33}-60}{8}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{-60±20\sqrt{33}}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -60 ל- 20\sqrt{33}.
z=\frac{5\sqrt{33}-15}{2}
חלק את -60+20\sqrt{33} ב- 8.
z=\frac{-20\sqrt{33}-60}{8}
כעת פתור את המשוואה z=\frac{-60±20\sqrt{33}}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 20\sqrt{33} מ- -60.
z=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
חלק את -60-20\sqrt{33} ב- 8.
z=\frac{5\sqrt{33}-15}{2} z=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
4z^{2}+60z=600
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{4z^{2}+60z}{4}=\frac{600}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
z^{2}+\frac{60}{4}z=\frac{600}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
z^{2}+15z=\frac{600}{4}
חלק את 60 ב- 4.
z^{2}+15z=150
חלק את 600 ב- 4.
z^{2}+15z+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}=150+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}
חלק את 15, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{15}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{15}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
z^{2}+15z+\frac{225}{4}=150+\frac{225}{4}
העלה את \frac{15}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
z^{2}+15z+\frac{225}{4}=\frac{825}{4}
הוסף את 150 ל- \frac{225}{4}.
\left(z+\frac{15}{2}\right)^{2}=\frac{825}{4}
פרק את z^{2}+15z+\frac{225}{4} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(z+\frac{15}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{825}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
z+\frac{15}{2}=\frac{5\sqrt{33}}{2} z+\frac{15}{2}=-\frac{5\sqrt{33}}{2}
פשט.
z=\frac{5\sqrt{33}-15}{2} z=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
החסר \frac{15}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}