פתור עבור t
t=-1
t=\frac{1}{4}=0.25
שתף
הועתק ללוח
4t^{2}+3t-1=0
החסר 1 משני האגפים.
a+b=3 ab=4\left(-1\right)=-4
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 4t^{2}+at+bt-1. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,4 -2,2
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -4.
-1+4=3 -2+2=0
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-1 b=4
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(4t^{2}-t\right)+\left(4t-1\right)
שכתב את 4t^{2}+3t-1 כ- \left(4t^{2}-t\right)+\left(4t-1\right).
t\left(4t-1\right)+4t-1
הוצא את הגורם המשותף t ב- 4t^{2}-t.
\left(4t-1\right)\left(t+1\right)
הוצא את האיבר המשותף 4t-1 באמצעות חוק הפילוג.
t=\frac{1}{4} t=-1
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 4t-1=0 ו- t+1=0.
4t^{2}+3t=1
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
4t^{2}+3t-1=1-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
4t^{2}+3t-1=0
החסרת 1 מעצמו נותנת 0.
t=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\times 4\left(-1\right)}}{2\times 4}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 4 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-3±\sqrt{9-4\times 4\left(-1\right)}}{2\times 4}
3 בריבוע.
t=\frac{-3±\sqrt{9-16\left(-1\right)}}{2\times 4}
הכפל את -4 ב- 4.
t=\frac{-3±\sqrt{9+16}}{2\times 4}
הכפל את -16 ב- -1.
t=\frac{-3±\sqrt{25}}{2\times 4}
הוסף את 9 ל- 16.
t=\frac{-3±5}{2\times 4}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
t=\frac{-3±5}{8}
הכפל את 2 ב- 4.
t=\frac{2}{8}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±5}{8} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 5.
t=\frac{1}{4}
צמצם את השבר \frac{2}{8} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
t=-\frac{8}{8}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±5}{8} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- -3.
t=-1
חלק את -8 ב- 8.
t=\frac{1}{4} t=-1
המשוואה נפתרה כעת.
4t^{2}+3t=1
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{4t^{2}+3t}{4}=\frac{1}{4}
חלק את שני האגפים ב- 4.
t^{2}+\frac{3}{4}t=\frac{1}{4}
חילוק ב- 4 מבטל את ההכפלה ב- 4.
t^{2}+\frac{3}{4}t+\left(\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{1}{4}+\left(\frac{3}{8}\right)^{2}
חלק את \frac{3}{4}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{8}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{8} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}+\frac{3}{4}t+\frac{9}{64}=\frac{1}{4}+\frac{9}{64}
העלה את \frac{3}{8} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}+\frac{3}{4}t+\frac{9}{64}=\frac{25}{64}
הוסף את \frac{1}{4} ל- \frac{9}{64} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(t+\frac{3}{8}\right)^{2}=\frac{25}{64}
פרק את t^{2}+\frac{3}{4}t+\frac{9}{64} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t+\frac{3}{8}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{64}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t+\frac{3}{8}=\frac{5}{8} t+\frac{3}{8}=-\frac{5}{8}
פשט.
t=\frac{1}{4} t=-1
החסר \frac{3}{8} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}