פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-\sqrt{51}i+3}{10}\approx 0.3-0.714142843i
x=\frac{3+\sqrt{51}i}{10}\approx 0.3+0.714142843i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-5x^{2}+3x=3
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-5x^{2}+3x-3=3-3
החסר 3 משני אגפי המשוואה.
-5x^{2}+3x-3=0
החסרת 3 מעצמו נותנת 0.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-5\right)\left(-3\right)}}{2\left(-5\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -5 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- -3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-5\right)\left(-3\right)}}{2\left(-5\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+20\left(-3\right)}}{2\left(-5\right)}
הכפל את -4 ב- -5.
x=\frac{-3±\sqrt{9-60}}{2\left(-5\right)}
הכפל את 20 ב- -3.
x=\frac{-3±\sqrt{-51}}{2\left(-5\right)}
הוסף את 9 ל- -60.
x=\frac{-3±\sqrt{51}i}{2\left(-5\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -51.
x=\frac{-3±\sqrt{51}i}{-10}
הכפל את 2 ב- -5.
x=\frac{-3+\sqrt{51}i}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{51}i}{-10} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- i\sqrt{51}.
x=\frac{-\sqrt{51}i+3}{10}
חלק את -3+i\sqrt{51} ב- -10.
x=\frac{-\sqrt{51}i-3}{-10}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±\sqrt{51}i}{-10} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר i\sqrt{51} מ- -3.
x=\frac{3+\sqrt{51}i}{10}
חלק את -3-i\sqrt{51} ב- -10.
x=\frac{-\sqrt{51}i+3}{10} x=\frac{3+\sqrt{51}i}{10}
המשוואה נפתרה כעת.
-5x^{2}+3x=3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-5x^{2}+3x}{-5}=\frac{3}{-5}
חלק את שני האגפים ב- -5.
x^{2}+\frac{3}{-5}x=\frac{3}{-5}
חילוק ב- -5 מבטל את ההכפלה ב- -5.
x^{2}-\frac{3}{5}x=\frac{3}{-5}
חלק את 3 ב- -5.
x^{2}-\frac{3}{5}x=-\frac{3}{5}
חלק את 3 ב- -5.
x^{2}-\frac{3}{5}x+\left(-\frac{3}{10}\right)^{2}=-\frac{3}{5}+\left(-\frac{3}{10}\right)^{2}
חלק את -\frac{3}{5}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{10}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{10} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-\frac{3}{5}+\frac{9}{100}
העלה את -\frac{3}{10} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{3}{5}x+\frac{9}{100}=-\frac{51}{100}
הוסף את -\frac{3}{5} ל- \frac{9}{100} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{3}{10}\right)^{2}=-\frac{51}{100}
פרק x^{2}-\frac{3}{5}x+\frac{9}{100} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{10}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{51}{100}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{10}=\frac{\sqrt{51}i}{10} x-\frac{3}{10}=-\frac{\sqrt{51}i}{10}
פשט.
x=\frac{3+\sqrt{51}i}{10} x=\frac{-\sqrt{51}i+3}{10}
הוסף \frac{3}{10} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}