פתור עבור x
x=5
x=\frac{1}{2}=0.5
גרף
שתף
הועתק ללוח
33x-6x^{2}=15
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- 11-2x.
33x-6x^{2}-15=0
החסר 15 משני האגפים.
-6x^{2}+33x-15=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-33±\sqrt{33^{2}-4\left(-6\right)\left(-15\right)}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- 33 במקום b, וב- -15 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-33±\sqrt{1089-4\left(-6\right)\left(-15\right)}}{2\left(-6\right)}
33 בריבוע.
x=\frac{-33±\sqrt{1089+24\left(-15\right)}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-33±\sqrt{1089-360}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- -15.
x=\frac{-33±\sqrt{729}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 1089 ל- -360.
x=\frac{-33±27}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 729.
x=\frac{-33±27}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=-\frac{6}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-33±27}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -33 ל- 27.
x=\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-6}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=-\frac{60}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-33±27}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 27 מ- -33.
x=5
חלק את -60 ב- -12.
x=\frac{1}{2} x=5
המשוואה נפתרה כעת.
33x-6x^{2}=15
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- 11-2x.
-6x^{2}+33x=15
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-6x^{2}+33x}{-6}=\frac{15}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
x^{2}+\frac{33}{-6}x=\frac{15}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
x^{2}-\frac{11}{2}x=\frac{15}{-6}
צמצם את השבר \frac{33}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{11}{2}x=-\frac{5}{2}
צמצם את השבר \frac{15}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{11}{2}x+\left(-\frac{11}{4}\right)^{2}=-\frac{5}{2}+\left(-\frac{11}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{11}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{11}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{11}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{11}{2}x+\frac{121}{16}=-\frac{5}{2}+\frac{121}{16}
העלה את -\frac{11}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{11}{2}x+\frac{121}{16}=\frac{81}{16}
הוסף את -\frac{5}{2} ל- \frac{121}{16} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{11}{4}\right)^{2}=\frac{81}{16}
פרק x^{2}-\frac{11}{2}x+\frac{121}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{11}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{81}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{11}{4}=\frac{9}{4} x-\frac{11}{4}=-\frac{9}{4}
פשט.
x=5 x=\frac{1}{2}
הוסף \frac{11}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}