פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-4+\sqrt{1454}i}{49}\approx -0.081632653+0.778190856i
x=\frac{-\sqrt{1454}i-4}{49}\approx -0.081632653-0.778190856i
גרף
שתף
הועתק ללוח
-8x-49x^{2}=30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-8x-49x^{2}-30=0
החסר 30 משני האגפים.
-49x^{2}-8x-30=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{\left(-8\right)^{2}-4\left(-49\right)\left(-30\right)}}{2\left(-49\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -49 במקום a, ב- -8 במקום b, וב- -30 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-4\left(-49\right)\left(-30\right)}}{2\left(-49\right)}
-8 בריבוע.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64+196\left(-30\right)}}{2\left(-49\right)}
הכפל את -4 ב- -49.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{64-5880}}{2\left(-49\right)}
הכפל את 196 ב- -30.
x=\frac{-\left(-8\right)±\sqrt{-5816}}{2\left(-49\right)}
הוסף את 64 ל- -5880.
x=\frac{-\left(-8\right)±2\sqrt{1454}i}{2\left(-49\right)}
הוצא את השורש הריבועי של -5816.
x=\frac{8±2\sqrt{1454}i}{2\left(-49\right)}
ההופכי של -8 הוא 8.
x=\frac{8±2\sqrt{1454}i}{-98}
הכפל את 2 ב- -49.
x=\frac{8+2\sqrt{1454}i}{-98}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±2\sqrt{1454}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 8 ל- 2i\sqrt{1454}.
x=\frac{-\sqrt{1454}i-4}{49}
חלק את 8+2i\sqrt{1454} ב- -98.
x=\frac{-2\sqrt{1454}i+8}{-98}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{8±2\sqrt{1454}i}{-98} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{1454} מ- 8.
x=\frac{-4+\sqrt{1454}i}{49}
חלק את 8-2i\sqrt{1454} ב- -98.
x=\frac{-\sqrt{1454}i-4}{49} x=\frac{-4+\sqrt{1454}i}{49}
המשוואה נפתרה כעת.
-8x-49x^{2}=30
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-49x^{2}-8x=30
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-49x^{2}-8x}{-49}=\frac{30}{-49}
חלק את שני האגפים ב- -49.
x^{2}+\left(-\frac{8}{-49}\right)x=\frac{30}{-49}
חילוק ב- -49 מבטל את ההכפלה ב- -49.
x^{2}+\frac{8}{49}x=\frac{30}{-49}
חלק את -8 ב- -49.
x^{2}+\frac{8}{49}x=-\frac{30}{49}
חלק את 30 ב- -49.
x^{2}+\frac{8}{49}x+\left(\frac{4}{49}\right)^{2}=-\frac{30}{49}+\left(\frac{4}{49}\right)^{2}
חלק את \frac{8}{49}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{4}{49}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{4}{49} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{8}{49}x+\frac{16}{2401}=-\frac{30}{49}+\frac{16}{2401}
העלה את \frac{4}{49} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{8}{49}x+\frac{16}{2401}=-\frac{1454}{2401}
הוסף את -\frac{30}{49} ל- \frac{16}{2401} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{4}{49}\right)^{2}=-\frac{1454}{2401}
פרק x^{2}+\frac{8}{49}x+\frac{16}{2401} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{4}{49}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{1454}{2401}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{4}{49}=\frac{\sqrt{1454}i}{49} x+\frac{4}{49}=-\frac{\sqrt{1454}i}{49}
פשט.
x=\frac{-4+\sqrt{1454}i}{49} x=\frac{-\sqrt{1454}i-4}{49}
החסר \frac{4}{49} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}