פתור עבור x
x=\frac{2}{15}\approx 0.133333333
x=-0.2
גרף
שתף
הועתק ללוח
30x^{2}+2x-0.8=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 30\left(-0.8\right)}}{2\times 30}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 30 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -0.8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 30\left(-0.8\right)}}{2\times 30}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-120\left(-0.8\right)}}{2\times 30}
הכפל את -4 ב- 30.
x=\frac{-2±\sqrt{4+96}}{2\times 30}
הכפל את -120 ב- -0.8.
x=\frac{-2±\sqrt{100}}{2\times 30}
הוסף את 4 ל- 96.
x=\frac{-2±10}{2\times 30}
הוצא את השורש הריבועי של 100.
x=\frac{-2±10}{60}
הכפל את 2 ב- 30.
x=\frac{8}{60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±10}{60} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 10.
x=\frac{2}{15}
צמצם את השבר \frac{8}{60} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=-\frac{12}{60}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±10}{60} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10 מ- -2.
x=-\frac{1}{5}
צמצם את השבר \frac{-12}{60} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 12.
x=\frac{2}{15} x=-\frac{1}{5}
המשוואה נפתרה כעת.
30x^{2}+2x-0.8=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
30x^{2}+2x-0.8-\left(-0.8\right)=-\left(-0.8\right)
הוסף 0.8 לשני אגפי המשוואה.
30x^{2}+2x=-\left(-0.8\right)
החסרת -0.8 מעצמו נותנת 0.
30x^{2}+2x=0.8
החסר -0.8 מ- 0.
\frac{30x^{2}+2x}{30}=\frac{0.8}{30}
חלק את שני האגפים ב- 30.
x^{2}+\frac{2}{30}x=\frac{0.8}{30}
חילוק ב- 30 מבטל את ההכפלה ב- 30.
x^{2}+\frac{1}{15}x=\frac{0.8}{30}
צמצם את השבר \frac{2}{30} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}+\frac{1}{15}x=\frac{2}{75}
חלק את 0.8 ב- 30.
x^{2}+\frac{1}{15}x+\left(\frac{1}{30}\right)^{2}=\frac{2}{75}+\left(\frac{1}{30}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{15}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{30}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{30} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{15}x+\frac{1}{900}=\frac{2}{75}+\frac{1}{900}
העלה את \frac{1}{30} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{1}{15}x+\frac{1}{900}=\frac{1}{36}
הוסף את \frac{2}{75} ל- \frac{1}{900} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{30}\right)^{2}=\frac{1}{36}
פרק x^{2}+\frac{1}{15}x+\frac{1}{900} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{30}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{30}=\frac{1}{6} x+\frac{1}{30}=-\frac{1}{6}
פשט.
x=\frac{2}{15} x=-\frac{1}{5}
החסר \frac{1}{30} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}