פתור עבור t
t = \frac{5 \sqrt{33} - 15}{2} \approx 6.861406616
t=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}\approx -21.861406616
שתף
הועתק ללוח
2t^{2}+30t=300
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
2t^{2}+30t-300=300-300
החסר 300 משני אגפי המשוואה.
2t^{2}+30t-300=0
החסרת 300 מעצמו נותנת 0.
t=\frac{-30±\sqrt{30^{2}-4\times 2\left(-300\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 30 במקום b, וב- -300 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
t=\frac{-30±\sqrt{900-4\times 2\left(-300\right)}}{2\times 2}
30 בריבוע.
t=\frac{-30±\sqrt{900-8\left(-300\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
t=\frac{-30±\sqrt{900+2400}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -300.
t=\frac{-30±\sqrt{3300}}{2\times 2}
הוסף את 900 ל- 2400.
t=\frac{-30±10\sqrt{33}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 3300.
t=\frac{-30±10\sqrt{33}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
t=\frac{10\sqrt{33}-30}{4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-30±10\sqrt{33}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -30 ל- 10\sqrt{33}.
t=\frac{5\sqrt{33}-15}{2}
חלק את -30+10\sqrt{33} ב- 4.
t=\frac{-10\sqrt{33}-30}{4}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-30±10\sqrt{33}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 10\sqrt{33} מ- -30.
t=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
חלק את -30-10\sqrt{33} ב- 4.
t=\frac{5\sqrt{33}-15}{2} t=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2t^{2}+30t=300
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2t^{2}+30t}{2}=\frac{300}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
t^{2}+\frac{30}{2}t=\frac{300}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
t^{2}+15t=\frac{300}{2}
חלק את 30 ב- 2.
t^{2}+15t=150
חלק את 300 ב- 2.
t^{2}+15t+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}=150+\left(\frac{15}{2}\right)^{2}
חלק את 15, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{15}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{15}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
t^{2}+15t+\frac{225}{4}=150+\frac{225}{4}
העלה את \frac{15}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
t^{2}+15t+\frac{225}{4}=\frac{825}{4}
הוסף את 150 ל- \frac{225}{4}.
\left(t+\frac{15}{2}\right)^{2}=\frac{825}{4}
פרק t^{2}+15t+\frac{225}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(t+\frac{15}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{825}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
t+\frac{15}{2}=\frac{5\sqrt{33}}{2} t+\frac{15}{2}=-\frac{5\sqrt{33}}{2}
פשט.
t=\frac{5\sqrt{33}-15}{2} t=\frac{-5\sqrt{33}-15}{2}
החסר \frac{15}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}