פתור עבור x
x = \frac{9}{2} = 4\frac{1}{2} = 4.5
x=-4
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x-6x^{2}+108=0
הוסף 108 משני הצדדים.
x-2x^{2}+36=0
חלק את שני האגפים ב- 3.
-2x^{2}+x+36=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=1 ab=-2\times 36=-72
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- -2x^{2}+ax+bx+36. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,72 -2,36 -3,24 -4,18 -6,12 -8,9
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -72.
-1+72=71 -2+36=34 -3+24=21 -4+18=14 -6+12=6 -8+9=1
חשב את הסכום של כל צמד.
a=9 b=-8
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 1.
\left(-2x^{2}+9x\right)+\left(-8x+36\right)
שכתב את -2x^{2}+x+36 כ- \left(-2x^{2}+9x\right)+\left(-8x+36\right).
-x\left(2x-9\right)-4\left(2x-9\right)
הוצא את הגורם המשותף -x בקבוצה הראשונה ואת -4 בקבוצה השניה.
\left(2x-9\right)\left(-x-4\right)
הוצא את האיבר המשותף 2x-9 באמצעות חוק הפילוג.
x=\frac{9}{2} x=-4
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את 2x-9=0 ו- -x-4=0.
-6x^{2}+3x=-108
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
-6x^{2}+3x-\left(-108\right)=-108-\left(-108\right)
הוסף 108 לשני אגפי המשוואה.
-6x^{2}+3x-\left(-108\right)=0
החסרת -108 מעצמו נותנת 0.
-6x^{2}+3x+108=0
החסר -108 מ- 0.
x=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-6\right)\times 108}}{2\left(-6\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -6 במקום a, ב- 3 במקום b, וב- 108 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-6\right)\times 108}}{2\left(-6\right)}
3 בריבוע.
x=\frac{-3±\sqrt{9+24\times 108}}{2\left(-6\right)}
הכפל את -4 ב- -6.
x=\frac{-3±\sqrt{9+2592}}{2\left(-6\right)}
הכפל את 24 ב- 108.
x=\frac{-3±\sqrt{2601}}{2\left(-6\right)}
הוסף את 9 ל- 2592.
x=\frac{-3±51}{2\left(-6\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 2601.
x=\frac{-3±51}{-12}
הכפל את 2 ב- -6.
x=\frac{48}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±51}{-12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 51.
x=-4
חלק את 48 ב- -12.
x=-\frac{54}{-12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-3±51}{-12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 51 מ- -3.
x=\frac{9}{2}
צמצם את השבר \frac{-54}{-12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 6.
x=-4 x=\frac{9}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
-6x^{2}+3x=-108
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-6x^{2}+3x}{-6}=-\frac{108}{-6}
חלק את שני האגפים ב- -6.
x^{2}+\frac{3}{-6}x=-\frac{108}{-6}
חילוק ב- -6 מבטל את ההכפלה ב- -6.
x^{2}-\frac{1}{2}x=-\frac{108}{-6}
צמצם את השבר \frac{3}{-6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 3.
x^{2}-\frac{1}{2}x=18
חלק את -108 ב- -6.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}=18+\left(-\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=18+\frac{1}{16}
העלה את -\frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{289}{16}
הוסף את 18 ל- \frac{1}{16}.
\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{289}{16}
פרק x^{2}-\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{289}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{4}=\frac{17}{4} x-\frac{1}{4}=-\frac{17}{4}
פשט.
x=\frac{9}{2} x=-4
הוסף \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}