פתור עבור x
x=-\frac{1}{3}\approx -0.333333333
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x\left(x-2\right)-1=-\left(x-1\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x-2, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x-2,2-x.
3x^{2}-6x-1=-\left(x-1\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x-2.
3x^{2}-6x-1=-x+1
כדי למצוא את ההופכי של x-1, מצא את ההופכי של כל איבר.
3x^{2}-6x-1+x=1
הוסף x משני הצדדים.
3x^{2}-5x-1=1
כנס את -6x ו- x כדי לקבל -5x.
3x^{2}-5x-1-1=0
החסר 1 משני האגפים.
3x^{2}-5x-2=0
החסר את 1 מ- -1 כדי לקבל -2.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{\left(-5\right)^{2}-4\times 3\left(-2\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -5 במקום b, וב- -2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-4\times 3\left(-2\right)}}{2\times 3}
-5 בריבוע.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-12\left(-2\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25+24}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -2.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{49}}{2\times 3}
הוסף את 25 ל- 24.
x=\frac{-\left(-5\right)±7}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 49.
x=\frac{5±7}{2\times 3}
ההופכי של -5 הוא 5.
x=\frac{5±7}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{12}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±7}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 5 ל- 7.
x=2
חלק את 12 ב- 6.
x=-\frac{2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±7}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 7 מ- 5.
x=-\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{-2}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=2 x=-\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
x=-\frac{1}{3}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
3x\left(x-2\right)-1=-\left(x-1\right)
המשתנה x אינו יכול להיות שווה ל- 2 מאחר שחלוקה באפס אינה מוגדרת. הכפל את שני הצדדים של המשוואה ב- x-2, הכפולה המשותפת הנמוכה ביותר של x-2,2-x.
3x^{2}-6x-1=-\left(x-1\right)
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 3x ב- x-2.
3x^{2}-6x-1=-x+1
כדי למצוא את ההופכי של x-1, מצא את ההופכי של כל איבר.
3x^{2}-6x-1+x=1
הוסף x משני הצדדים.
3x^{2}-5x-1=1
כנס את -6x ו- x כדי לקבל -5x.
3x^{2}-5x=1+1
הוסף 1 משני הצדדים.
3x^{2}-5x=2
חבר את 1 ו- 1 כדי לקבל 2.
\frac{3x^{2}-5x}{3}=\frac{2}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{5}{3}x=\frac{2}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}=\frac{2}{3}+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=\frac{2}{3}+\frac{25}{36}
העלה את -\frac{5}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=\frac{49}{36}
הוסף את \frac{2}{3} ל- \frac{25}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}=\frac{49}{36}
פרק x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{49}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{5}{6}=\frac{7}{6} x-\frac{5}{6}=-\frac{7}{6}
פשט.
x=2 x=-\frac{1}{3}
הוסף \frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה.
x=-\frac{1}{3}
המשתנה x חייב להיות שווה ל- 2.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}