פתור עבור x
x=\frac{1}{3}\approx 0.333333333
x=2
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=-7 ab=3\times 2=6
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 3x^{2}+ax+bx+2. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,-6 -2,-3
מאחר ש- ab הוא חיובי, ל- a ול- b יש אותו סימן. מאחר ש- a+b הוא שלילי, a ו- b שניהם שליליים. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה 6.
-1-6=-7 -2-3=-5
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-6 b=-1
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -7.
\left(3x^{2}-6x\right)+\left(-x+2\right)
שכתב את 3x^{2}-7x+2 כ- \left(3x^{2}-6x\right)+\left(-x+2\right).
3x\left(x-2\right)-\left(x-2\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת -1 בקבוצה השניה.
\left(x-2\right)\left(3x-1\right)
הוצא את האיבר המשותף x-2 באמצעות חוק הפילוג.
x=2 x=\frac{1}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-2=0 ו- 3x-1=0.
3x^{2}-7x+2=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{\left(-7\right)^{2}-4\times 3\times 2}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -7 במקום b, וב- 2 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-4\times 3\times 2}}{2\times 3}
-7 בריבוע.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-12\times 2}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{49-24}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- 2.
x=\frac{-\left(-7\right)±\sqrt{25}}{2\times 3}
הוסף את 49 ל- -24.
x=\frac{-\left(-7\right)±5}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 25.
x=\frac{7±5}{2\times 3}
ההופכי של -7 הוא 7.
x=\frac{7±5}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{12}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±5}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 7 ל- 5.
x=2
חלק את 12 ב- 6.
x=\frac{2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{7±5}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 5 מ- 7.
x=\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{2}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=2 x=\frac{1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-7x+2=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}-7x+2-2=-2
החסר 2 משני אגפי המשוואה.
3x^{2}-7x=-2
החסרת 2 מעצמו נותנת 0.
\frac{3x^{2}-7x}{3}=-\frac{2}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{7}{3}x=-\frac{2}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\left(-\frac{7}{6}\right)^{2}=-\frac{2}{3}+\left(-\frac{7}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{7}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{7}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{7}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=-\frac{2}{3}+\frac{49}{36}
העלה את -\frac{7}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36}=\frac{25}{36}
הוסף את -\frac{2}{3} ל- \frac{49}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{7}{6}\right)^{2}=\frac{25}{36}
פרק את x^{2}-\frac{7}{3}x+\frac{49}{36} לגורמים. באופן כללי, כאשר x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים כ- \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{7}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{25}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{7}{6}=\frac{5}{6} x-\frac{7}{6}=-\frac{5}{6}
פשט.
x=2 x=\frac{1}{3}
הוסף \frac{7}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}