פתור עבור x
x = -\frac{14}{3} = -4\frac{2}{3} \approx -4.666666667
x=4
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}-56+2x=0
הוסף 2x משני הצדדים.
3x^{2}+2x-56=0
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=2 ab=3\left(-56\right)=-168
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 3x^{2}+ax+bx-56. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,168 -2,84 -3,56 -4,42 -6,28 -7,24 -8,21 -12,14
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -168.
-1+168=167 -2+84=82 -3+56=53 -4+42=38 -6+28=22 -7+24=17 -8+21=13 -12+14=2
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-12 b=14
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 2.
\left(3x^{2}-12x\right)+\left(14x-56\right)
שכתב את 3x^{2}+2x-56 כ- \left(3x^{2}-12x\right)+\left(14x-56\right).
3x\left(x-4\right)+14\left(x-4\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת 14 בקבוצה השניה.
\left(x-4\right)\left(3x+14\right)
הוצא את האיבר המשותף x-4 באמצעות חוק הפילוג.
x=4 x=-\frac{14}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-4=0 ו- 3x+14=0.
3x^{2}-56+2x=0
הוסף 2x משני הצדדים.
3x^{2}+2x-56=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 3\left(-56\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- -56 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 3\left(-56\right)}}{2\times 3}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-12\left(-56\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-2±\sqrt{4+672}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -56.
x=\frac{-2±\sqrt{676}}{2\times 3}
הוסף את 4 ל- 672.
x=\frac{-2±26}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 676.
x=\frac{-2±26}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{24}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±26}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 26.
x=4
חלק את 24 ב- 6.
x=-\frac{28}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±26}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 26 מ- -2.
x=-\frac{14}{3}
צמצם את השבר \frac{-28}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=4 x=-\frac{14}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-56+2x=0
הוסף 2x משני הצדדים.
3x^{2}+2x=56
הוסף 56 משני הצדדים. כל מספר ועוד אפס שווה לעצמו.
\frac{3x^{2}+2x}{3}=\frac{56}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x=\frac{56}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{56}{3}+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{56}{3}+\frac{1}{9}
העלה את \frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{169}{9}
הוסף את \frac{56}{3} ל- \frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{169}{9}
פרק x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{169}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{3}=\frac{13}{3} x+\frac{1}{3}=-\frac{13}{3}
פשט.
x=4 x=-\frac{14}{3}
החסר \frac{1}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}