פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{37} + 1}{3} \approx 2.360920843
x=\frac{1-\sqrt{37}}{3}\approx -1.694254177
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}-2x=12
החסר 2x משני האגפים.
3x^{2}-2x-12=0
החסר 12 משני האגפים.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 3\left(-12\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -12 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 3\left(-12\right)}}{2\times 3}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-12\left(-12\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+144}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -12.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{148}}{2\times 3}
הוסף את 4 ל- 144.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{37}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 148.
x=\frac{2±2\sqrt{37}}{2\times 3}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2\sqrt{37}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{2\sqrt{37}+2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{37}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2\sqrt{37}.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{3}
חלק את 2+2\sqrt{37} ב- 6.
x=\frac{2-2\sqrt{37}}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{37}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{37} מ- 2.
x=\frac{1-\sqrt{37}}{3}
חלק את 2-2\sqrt{37} ב- 6.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{3} x=\frac{1-\sqrt{37}}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-2x=12
החסר 2x משני האגפים.
\frac{3x^{2}-2x}{3}=\frac{12}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=\frac{12}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=4
חלק את 12 ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=4+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=4+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{37}{9}
הוסף את 4 ל- \frac{1}{9}.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{37}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{37}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{37}}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{37}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{37}+1}{3} x=\frac{1-\sqrt{37}}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}