פתור עבור x
x=\frac{\sqrt{19}-2}{3}\approx 0.786299648
x=\frac{-\sqrt{19}-2}{3}\approx -2.119632981
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}+4x-5=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-4±\sqrt{4^{2}-4\times 3\left(-5\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 4 במקום b, וב- -5 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-4±\sqrt{16-4\times 3\left(-5\right)}}{2\times 3}
4 בריבוע.
x=\frac{-4±\sqrt{16-12\left(-5\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-4±\sqrt{16+60}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -5.
x=\frac{-4±\sqrt{76}}{2\times 3}
הוסף את 16 ל- 60.
x=\frac{-4±2\sqrt{19}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 76.
x=\frac{-4±2\sqrt{19}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{2\sqrt{19}-4}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±2\sqrt{19}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -4 ל- 2\sqrt{19}.
x=\frac{\sqrt{19}-2}{3}
חלק את -4+2\sqrt{19} ב- 6.
x=\frac{-2\sqrt{19}-4}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-4±2\sqrt{19}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{19} מ- -4.
x=\frac{-\sqrt{19}-2}{3}
חלק את -4-2\sqrt{19} ב- 6.
x=\frac{\sqrt{19}-2}{3} x=\frac{-\sqrt{19}-2}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}+4x-5=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}+4x-5-\left(-5\right)=-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
3x^{2}+4x=-\left(-5\right)
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}+4x=5
החסר -5 מ- 0.
\frac{3x^{2}+4x}{3}=\frac{5}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{4}{3}x=\frac{5}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+\frac{4}{3}x+\left(\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{5}{3}+\left(\frac{2}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{4}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{2}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{2}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{5}{3}+\frac{4}{9}
העלה את \frac{2}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{4}{3}x+\frac{4}{9}=\frac{19}{9}
הוסף את \frac{5}{3} ל- \frac{4}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{2}{3}\right)^{2}=\frac{19}{9}
פרק x^{2}+\frac{4}{3}x+\frac{4}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{2}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{19}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{2}{3}=\frac{\sqrt{19}}{3} x+\frac{2}{3}=-\frac{\sqrt{19}}{3}
פשט.
x=\frac{\sqrt{19}-2}{3} x=\frac{-\sqrt{19}-2}{3}
החסר \frac{2}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}