פרק לגורמים
\left(t-4\right)\left(t+7\right)
הערך
\left(t-4\right)\left(t+7\right)
שתף
הועתק ללוח
t^{2}+3t-28
סדר מחדש את הפולינום כדי להעביר אותה לצורה סטנדרטית. מקם את האיברים לפי הסדר מהחזקה הגבוהה ביותר לנמוכה ביותר.
a+b=3 ab=1\left(-28\right)=-28
פרק את הביטוי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את הביטוי כ- t^{2}+at+bt-28. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
-1,28 -2,14 -4,7
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא חיובי, למספר החיובי יש ערך מוחלט גדול יותר מהשלילי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -28.
-1+28=27 -2+14=12 -4+7=3
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-4 b=7
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום 3.
\left(t^{2}-4t\right)+\left(7t-28\right)
שכתב את t^{2}+3t-28 כ- \left(t^{2}-4t\right)+\left(7t-28\right).
t\left(t-4\right)+7\left(t-4\right)
הוצא את הגורם המשותף t בקבוצה הראשונה ואת 7 בקבוצה השניה.
\left(t-4\right)\left(t+7\right)
הוצא את האיבר המשותף t-4 באמצעות חוק הפילוג.
t^{2}+3t-28=0
ניתן לפרק פולינום ריבועי לגורמים באמצעות הטרנספורמציה ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right), כאשר x_{1} ו- x_{2} הם הפתרונות של המשוואה הריבועית ax^{2}+bx+c=0.
t=\frac{-3±\sqrt{3^{2}-4\left(-28\right)}}{2}
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
t=\frac{-3±\sqrt{9-4\left(-28\right)}}{2}
3 בריבוע.
t=\frac{-3±\sqrt{9+112}}{2}
הכפל את -4 ב- -28.
t=\frac{-3±\sqrt{121}}{2}
הוסף את 9 ל- 112.
t=\frac{-3±11}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 121.
t=\frac{8}{2}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±11}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -3 ל- 11.
t=4
חלק את 8 ב- 2.
t=-\frac{14}{2}
כעת פתור את המשוואה t=\frac{-3±11}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 11 מ- -3.
t=-7
חלק את -14 ב- 2.
t^{2}+3t-28=\left(t-4\right)\left(t-\left(-7\right)\right)
פרק את הביטוי המקורי לגורמים באמצעות ax^{2}+bx+c=a\left(x-x_{1}\right)\left(x-x_{2}\right). השתמש ב- 4 במקום x_{1} וב- -7 במקום x_{2}.
t^{2}+3t-28=\left(t-4\right)\left(t+7\right)
פשט את כל הביטויים של הצורה p-\left(-q\right) ל- p+q.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}