פתור עבור n
n=\frac{\sqrt{33}}{3}-1\approx 0.914854216
n=-\frac{\sqrt{33}}{3}-1\approx -2.914854216
שתף
הועתק ללוח
3n^{2}+6n-13=-5
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
3n^{2}+6n-13-\left(-5\right)=-5-\left(-5\right)
הוסף 5 לשני אגפי המשוואה.
3n^{2}+6n-13-\left(-5\right)=0
החסרת -5 מעצמו נותנת 0.
3n^{2}+6n-8=0
החסר -5 מ- -13.
n=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -8 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
n=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 3\left(-8\right)}}{2\times 3}
6 בריבוע.
n=\frac{-6±\sqrt{36-12\left(-8\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
n=\frac{-6±\sqrt{36+96}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -8.
n=\frac{-6±\sqrt{132}}{2\times 3}
הוסף את 36 ל- 96.
n=\frac{-6±2\sqrt{33}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 132.
n=\frac{-6±2\sqrt{33}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
n=\frac{2\sqrt{33}-6}{6}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-6±2\sqrt{33}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{33}.
n=\frac{\sqrt{33}}{3}-1
חלק את -6+2\sqrt{33} ב- 6.
n=\frac{-2\sqrt{33}-6}{6}
כעת פתור את המשוואה n=\frac{-6±2\sqrt{33}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{33} מ- -6.
n=-\frac{\sqrt{33}}{3}-1
חלק את -6-2\sqrt{33} ב- 6.
n=\frac{\sqrt{33}}{3}-1 n=-\frac{\sqrt{33}}{3}-1
המשוואה נפתרה כעת.
3n^{2}+6n-13=-5
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3n^{2}+6n-13-\left(-13\right)=-5-\left(-13\right)
הוסף 13 לשני אגפי המשוואה.
3n^{2}+6n=-5-\left(-13\right)
החסרת -13 מעצמו נותנת 0.
3n^{2}+6n=8
החסר -13 מ- -5.
\frac{3n^{2}+6n}{3}=\frac{8}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
n^{2}+\frac{6}{3}n=\frac{8}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
n^{2}+2n=\frac{8}{3}
חלק את 6 ב- 3.
n^{2}+2n+1^{2}=\frac{8}{3}+1^{2}
חלק את 2, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל 1. לאחר מכן הוסף את הריבוע של 1 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
n^{2}+2n+1=\frac{8}{3}+1
1 בריבוע.
n^{2}+2n+1=\frac{11}{3}
הוסף את \frac{8}{3} ל- 1.
\left(n+1\right)^{2}=\frac{11}{3}
פרק n^{2}+2n+1 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(n+1\right)^{2}}=\sqrt{\frac{11}{3}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
n+1=\frac{\sqrt{33}}{3} n+1=-\frac{\sqrt{33}}{3}
פשט.
n=\frac{\sqrt{33}}{3}-1 n=-\frac{\sqrt{33}}{3}-1
החסר 1 משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}