פתור עבור x
x=-\frac{1}{2}=-0.5
x=0
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}-6=x^{2}-x-6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- x-3 ולכנס איברים דומים.
3x^{2}-6-x^{2}=-x-6
החסר x^{2} משני האגפים.
2x^{2}-6=-x-6
כנס את 3x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}-6+x=-6
הוסף x משני הצדדים.
2x^{2}-6+x+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
2x^{2}+x=0
חבר את -6 ו- 6 כדי לקבל 0.
x\left(2x+1\right)=0
הוצא את הגורם המשותף x.
x=0 x=-\frac{1}{2}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x=0 ו- 2x+1=0.
3x^{2}-6=x^{2}-x-6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- x-3 ולכנס איברים דומים.
3x^{2}-6-x^{2}=-x-6
החסר x^{2} משני האגפים.
2x^{2}-6=-x-6
כנס את 3x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}-6+x=-6
הוסף x משני הצדדים.
2x^{2}-6+x+6=0
הוסף 6 משני הצדדים.
2x^{2}+x=0
חבר את -6 ו- 6 כדי לקבל 0.
x=\frac{-1±\sqrt{1^{2}}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 1 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-1±1}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 1^{2}.
x=\frac{-1±1}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{0}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±1}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -1 ל- 1.
x=0
חלק את 0 ב- 4.
x=-\frac{2}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-1±1}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 1 מ- -1.
x=-\frac{1}{2}
צמצם את השבר \frac{-2}{4} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=0 x=-\frac{1}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-6=x^{2}-x-6
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את x+2 ב- x-3 ולכנס איברים דומים.
3x^{2}-6-x^{2}=-x-6
החסר x^{2} משני האגפים.
2x^{2}-6=-x-6
כנס את 3x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל 2x^{2}.
2x^{2}-6+x=-6
הוסף x משני הצדדים.
2x^{2}+x=-6+6
הוסף 6 משני הצדדים.
2x^{2}+x=0
חבר את -6 ו- 6 כדי לקבל 0.
\frac{2x^{2}+x}{2}=\frac{0}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=\frac{0}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x=0
חלק את 0 ב- 2.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\left(\frac{1}{4}\right)^{2}=\left(\frac{1}{4}\right)^{2}
חלק את \frac{1}{2}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{4}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{4} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16}=\frac{1}{16}
העלה את \frac{1}{4} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}=\frac{1}{16}
פרק x^{2}+\frac{1}{2}x+\frac{1}{16} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{4}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{16}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{4}=\frac{1}{4} x+\frac{1}{4}=-\frac{1}{4}
פשט.
x=0 x=-\frac{1}{2}
החסר \frac{1}{4} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}