פתור עבור x
x = -\frac{25}{3} = -8\frac{1}{3} \approx -8.333333333
x=10
גרף
שתף
הועתק ללוח
a+b=-5 ab=3\left(-250\right)=-750
כדי לפתור את המשוואה, פרק את האגף השמאלי לגורמים על-ידי קיבוץ. תחילה, יש לשכתב את האגף השמאלי כ- 3x^{2}+ax+bx-250. כדי למצוא את a ו- b, הגדר מערכת לפתרון.
1,-750 2,-375 3,-250 5,-150 6,-125 10,-75 15,-50 25,-30
מאחר ש- ab הוא שלילי, ל- a ול- b יש סימנים הפוכים. מאחר ש- a+b הוא שלילי, למספר השלילי יש ערך מוחלט גדול יותר מהחיובי. פרט את כל צמדי המספרים השלמים שנותנים את המכפלה -750.
1-750=-749 2-375=-373 3-250=-247 5-150=-145 6-125=-119 10-75=-65 15-50=-35 25-30=-5
חשב את הסכום של כל צמד.
a=-30 b=25
הפתרון הוא הצמד שנותן את הסכום -5.
\left(3x^{2}-30x\right)+\left(25x-250\right)
שכתב את 3x^{2}-5x-250 כ- \left(3x^{2}-30x\right)+\left(25x-250\right).
3x\left(x-10\right)+25\left(x-10\right)
הוצא את הגורם המשותף 3x בקבוצה הראשונה ואת 25 בקבוצה השניה.
\left(x-10\right)\left(3x+25\right)
הוצא את האיבר המשותף x-10 באמצעות חוק הפילוג.
x=10 x=-\frac{25}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x-10=0 ו- 3x+25=0.
3x^{2}-5x-250=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{\left(-5\right)^{2}-4\times 3\left(-250\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -5 במקום b, וב- -250 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-4\times 3\left(-250\right)}}{2\times 3}
-5 בריבוע.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25-12\left(-250\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{25+3000}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -250.
x=\frac{-\left(-5\right)±\sqrt{3025}}{2\times 3}
הוסף את 25 ל- 3000.
x=\frac{-\left(-5\right)±55}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 3025.
x=\frac{5±55}{2\times 3}
ההופכי של -5 הוא 5.
x=\frac{5±55}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{60}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±55}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 5 ל- 55.
x=10
חלק את 60 ב- 6.
x=-\frac{50}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{5±55}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 55 מ- 5.
x=-\frac{25}{3}
צמצם את השבר \frac{-50}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x=10 x=-\frac{25}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-5x-250=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}-5x-250-\left(-250\right)=-\left(-250\right)
הוסף 250 לשני אגפי המשוואה.
3x^{2}-5x=-\left(-250\right)
החסרת -250 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}-5x=250
החסר -250 מ- 0.
\frac{3x^{2}-5x}{3}=\frac{250}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{5}{3}x=\frac{250}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}=\frac{250}{3}+\left(-\frac{5}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{5}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{5}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=\frac{250}{3}+\frac{25}{36}
העלה את -\frac{5}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36}=\frac{3025}{36}
הוסף את \frac{250}{3} ל- \frac{25}{36} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}=\frac{3025}{36}
פרק x^{2}-\frac{5}{3}x+\frac{25}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{5}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{3025}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{5}{6}=\frac{55}{6} x-\frac{5}{6}=-\frac{55}{6}
פשט.
x=10 x=-\frac{25}{3}
הוסף \frac{5}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}