פתור עבור x
x = \frac{2 \sqrt{7} + 1}{3} \approx 2.097167541
x=\frac{1-2\sqrt{7}}{3}\approx -1.430500874
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}-2x-9=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 3\left(-9\right)}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- -9 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 3\left(-9\right)}}{2\times 3}
-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-12\left(-9\right)}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4+108}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- -9.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{112}}{2\times 3}
הוסף את 4 ל- 108.
x=\frac{-\left(-2\right)±4\sqrt{7}}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של 112.
x=\frac{2±4\sqrt{7}}{2\times 3}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±4\sqrt{7}}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{4\sqrt{7}+2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±4\sqrt{7}}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 4\sqrt{7}.
x=\frac{2\sqrt{7}+1}{3}
חלק את 2+4\sqrt{7} ב- 6.
x=\frac{2-4\sqrt{7}}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±4\sqrt{7}}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 4\sqrt{7} מ- 2.
x=\frac{1-2\sqrt{7}}{3}
חלק את 2-4\sqrt{7} ב- 6.
x=\frac{2\sqrt{7}+1}{3} x=\frac{1-2\sqrt{7}}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}-2x-9=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}-2x-9-\left(-9\right)=-\left(-9\right)
הוסף 9 לשני אגפי המשוואה.
3x^{2}-2x=-\left(-9\right)
החסרת -9 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}-2x=9
החסר -9 מ- 0.
\frac{3x^{2}-2x}{3}=\frac{9}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=\frac{9}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=3
חלק את 9 ב- 3.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=3+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את -\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=3+\frac{1}{9}
העלה את -\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=\frac{28}{9}
הוסף את 3 ל- \frac{1}{9}.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=\frac{28}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{28}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{2\sqrt{7}}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{2\sqrt{7}}{3}
פשט.
x=\frac{2\sqrt{7}+1}{3} x=\frac{1-2\sqrt{7}}{3}
הוסף \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}