פתור עבור x (complex solution)
x=\frac{-1+\sqrt{17}i}{3}\approx -0.333333333+1.374368542i
x=\frac{-\sqrt{17}i-1}{3}\approx -0.333333333-1.374368542i
גרף
שתף
הועתק ללוח
3x^{2}+2x+15=9
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
3x^{2}+2x+15-9=9-9
החסר 9 משני אגפי המשוואה.
3x^{2}+2x+15-9=0
החסרת 9 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}+2x+6=0
החסר 9 מ- 15.
x=\frac{-2±\sqrt{2^{2}-4\times 3\times 6}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- 2 במקום b, וב- 6 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-2±\sqrt{4-4\times 3\times 6}}{2\times 3}
2 בריבוע.
x=\frac{-2±\sqrt{4-12\times 6}}{2\times 3}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-2±\sqrt{4-72}}{2\times 3}
הכפל את -12 ב- 6.
x=\frac{-2±\sqrt{-68}}{2\times 3}
הוסף את 4 ל- -72.
x=\frac{-2±2\sqrt{17}i}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של -68.
x=\frac{-2±2\sqrt{17}i}{6}
הכפל את 2 ב- 3.
x=\frac{-2+2\sqrt{17}i}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{17}i}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -2 ל- 2i\sqrt{17}.
x=\frac{-1+\sqrt{17}i}{3}
חלק את -2+2i\sqrt{17} ב- 6.
x=\frac{-2\sqrt{17}i-2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-2±2\sqrt{17}i}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2i\sqrt{17} מ- -2.
x=\frac{-\sqrt{17}i-1}{3}
חלק את -2-2i\sqrt{17} ב- 6.
x=\frac{-1+\sqrt{17}i}{3} x=\frac{-\sqrt{17}i-1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}+2x+15=9
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
3x^{2}+2x+15-15=9-15
החסר 15 משני אגפי המשוואה.
3x^{2}+2x=9-15
החסרת 15 מעצמו נותנת 0.
3x^{2}+2x=-6
החסר 15 מ- 9.
\frac{3x^{2}+2x}{3}=-\frac{6}{3}
חלק את שני האגפים ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x=-\frac{6}{3}
חילוק ב- 3 מבטל את ההכפלה ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x=-2
חלק את -6 ב- 3.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}=-2+\left(\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את \frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-2+\frac{1}{9}
העלה את \frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{17}{9}
הוסף את -2 ל- \frac{1}{9}.
\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{17}{9}
פרק x^{2}+\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{17}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{17}i}{3} x+\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{17}i}{3}
פשט.
x=\frac{-1+\sqrt{17}i}{3} x=\frac{-\sqrt{17}i-1}{3}
החסר \frac{1}{3} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}