דילוג לתוכן העיקרי
פתור עבור x (complex solution)
Tick mark Image
גרף

בעיות דומות מחיפוש באינטרנט

שתף

3x^{2}+1-2x=0
החסר ‎2x משני האגפים.
3x^{2}-2x+1=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}-4\times 3}}{2\times 3}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 3 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 1 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-4\times 3}}{2\times 3}
‎-2 בריבוע.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{4-12}}{2\times 3}
הכפל את ‎-4 ב- ‎3.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{-8}}{2\times 3}
הוסף את ‎4 ל- ‎-12.
x=\frac{-\left(-2\right)±2\sqrt{2}i}{2\times 3}
הוצא את השורש הריבועי של -8.
x=\frac{2±2\sqrt{2}i}{2\times 3}
ההופכי של ‎-2 הוא ‎2.
x=\frac{2±2\sqrt{2}i}{6}
הכפל את ‎2 ב- ‎3.
x=\frac{2+2\sqrt{2}i}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{2}i}{6} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את ‎2 ל- ‎2i\sqrt{2}.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3}
חלק את ‎2+2i\sqrt{2} ב- ‎6.
x=\frac{-2\sqrt{2}i+2}{6}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2\sqrt{2}i}{6} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר ‎2i\sqrt{2} מ- ‎2.
x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
חלק את ‎2-2i\sqrt{2} ב- ‎6.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
המשוואה נפתרה כעת.
3x^{2}+1-2x=0
החסר ‎2x משני האגפים.
3x^{2}-2x=-1
החסר ‎1 משני האגפים. כל מספר המוחסר מאפס נותן את השלילה שלו.
\frac{3x^{2}-2x}{3}=-\frac{1}{3}
חלק את שני האגפים ב- ‎3.
x^{2}-\frac{2}{3}x=-\frac{1}{3}
חילוק ב- ‎3 מבטל את ההכפלה ב- ‎3.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{1}{3}+\left(-\frac{1}{3}\right)^{2}
חלק את ‎-\frac{2}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל ‎-\frac{1}{3}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{1}{3}+\frac{1}{9}
העלה את ‎-\frac{1}{3} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9}=-\frac{2}{9}
הוסף את ‎-\frac{1}{3} ל- ‎\frac{1}{9} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}=-\frac{2}{9}
פרק x^{2}-\frac{2}{3}x+\frac{1}{9} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{3}\right)^{2}}=\sqrt{-\frac{2}{9}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{3}=\frac{\sqrt{2}i}{3} x-\frac{1}{3}=-\frac{\sqrt{2}i}{3}
פשט.
x=\frac{1+\sqrt{2}i}{3} x=\frac{-\sqrt{2}i+1}{3}
הוסף ‎\frac{1}{3} לשני אגפי המשוואה.