פתור עבור x
x=3-\sqrt{6}\approx 0.550510257
x=\sqrt{6}+3\approx 5.449489743
גרף
שתף
הועתק ללוח
9=\left(\sqrt{3}\right)^{2}+\left(3-x\right)^{2}
חשב את 3 בחזקת 2 וקבל 9.
9=3+\left(3-x\right)^{2}
הריבוע של \sqrt{3} הוא 3.
9=3+9-6x+x^{2}
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(3-x\right)^{2}.
9=12-6x+x^{2}
חבר את 3 ו- 9 כדי לקבל 12.
12-6x+x^{2}=9
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
12-6x+x^{2}-9=0
החסר 9 משני האגפים.
3-6x+x^{2}=0
החסר את 9 מ- 12 כדי לקבל 3.
x^{2}-6x+3=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{\left(-6\right)^{2}-4\times 3}}{2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 1 במקום a, ב- -6 במקום b, וב- 3 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-4\times 3}}{2}
-6 בריבוע.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{36-12}}{2}
הכפל את -4 ב- 3.
x=\frac{-\left(-6\right)±\sqrt{24}}{2}
הוסף את 36 ל- -12.
x=\frac{-\left(-6\right)±2\sqrt{6}}{2}
הוצא את השורש הריבועי של 24.
x=\frac{6±2\sqrt{6}}{2}
ההופכי של -6 הוא 6.
x=\frac{2\sqrt{6}+6}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 6 ל- 2\sqrt{6}.
x=\sqrt{6}+3
חלק את 6+2\sqrt{6} ב- 2.
x=\frac{6-2\sqrt{6}}{2}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{6±2\sqrt{6}}{2} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{6} מ- 6.
x=3-\sqrt{6}
חלק את 6-2\sqrt{6} ב- 2.
x=\sqrt{6}+3 x=3-\sqrt{6}
המשוואה נפתרה כעת.
9=\left(\sqrt{3}\right)^{2}+\left(3-x\right)^{2}
חשב את 3 בחזקת 2 וקבל 9.
9=3+\left(3-x\right)^{2}
הריבוע של \sqrt{3} הוא 3.
9=3+9-6x+x^{2}
השתמש בבינום של ניוטון \left(a-b\right)^{2}=a^{2}-2ab+b^{2} כדי להרחיב את \left(3-x\right)^{2}.
9=12-6x+x^{2}
חבר את 3 ו- 9 כדי לקבל 12.
12-6x+x^{2}=9
החלף בין הצדדים כך שכל איברי המשתנים יופיעו בצד השמאלי.
-6x+x^{2}=9-12
החסר 12 משני האגפים.
-6x+x^{2}=-3
החסר את 12 מ- 9 כדי לקבל -3.
x^{2}-6x=-3
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
x^{2}-6x+\left(-3\right)^{2}=-3+\left(-3\right)^{2}
חלק את -6, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -3. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -3 לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-6x+9=-3+9
-3 בריבוע.
x^{2}-6x+9=6
הוסף את -3 ל- 9.
\left(x-3\right)^{2}=6
פרק x^{2}-6x+9 לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-3\right)^{2}}=\sqrt{6}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-3=\sqrt{6} x-3=-\sqrt{6}
פשט.
x=\sqrt{6}+3 x=3-\sqrt{6}
הוסף 3 לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}