פתור עבור x
x=3
x=0
גרף
שתף
הועתק ללוח
3+2x-x^{2}-x^{2}=-4x+3
החסר x^{2} משני האגפים.
3+2x-2x^{2}=-4x+3
כנס את -x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל -2x^{2}.
3+2x-2x^{2}+4x=3
הוסף 4x משני הצדדים.
3+6x-2x^{2}=3
כנס את 2x ו- 4x כדי לקבל 6x.
3+6x-2x^{2}-3=0
החסר 3 משני האגפים.
6x-2x^{2}=0
החסר את 3 מ- 3 כדי לקבל 0.
x\left(6-2x\right)=0
הוצא את הגורם המשותף x.
x=0 x=3
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x=0 ו- 6-2x=0.
3+2x-x^{2}-x^{2}=-4x+3
החסר x^{2} משני האגפים.
3+2x-2x^{2}=-4x+3
כנס את -x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל -2x^{2}.
3+2x-2x^{2}+4x=3
הוסף 4x משני הצדדים.
3+6x-2x^{2}=3
כנס את 2x ו- 4x כדי לקבל 6x.
3+6x-2x^{2}-3=0
החסר 3 משני האגפים.
6x-2x^{2}=0
החסר את 3 מ- 3 כדי לקבל 0.
-2x^{2}+6x=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}}}{2\left(-2\right)}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- -2 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±6}{2\left(-2\right)}
הוצא את השורש הריבועי של 6^{2}.
x=\frac{-6±6}{-4}
הכפל את 2 ב- -2.
x=\frac{0}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±6}{-4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 6.
x=0
חלק את 0 ב- -4.
x=-\frac{12}{-4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±6}{-4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 6 מ- -6.
x=3
חלק את -12 ב- -4.
x=0 x=3
המשוואה נפתרה כעת.
3+2x-x^{2}-x^{2}=-4x+3
החסר x^{2} משני האגפים.
3+2x-2x^{2}=-4x+3
כנס את -x^{2} ו- -x^{2} כדי לקבל -2x^{2}.
3+2x-2x^{2}+4x=3
הוסף 4x משני הצדדים.
3+6x-2x^{2}=3
כנס את 2x ו- 4x כדי לקבל 6x.
6x-2x^{2}=3-3
החסר 3 משני האגפים.
6x-2x^{2}=0
החסר את 3 מ- 3 כדי לקבל 0.
-2x^{2}+6x=0
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{-2x^{2}+6x}{-2}=\frac{0}{-2}
חלק את שני האגפים ב- -2.
x^{2}+\frac{6}{-2}x=\frac{0}{-2}
חילוק ב- -2 מבטל את ההכפלה ב- -2.
x^{2}-3x=\frac{0}{-2}
חלק את 6 ב- -2.
x^{2}-3x=0
חלק את 0 ב- -2.
x^{2}-3x+\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}=\left(-\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את -3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-3x+\frac{9}{4}=\frac{9}{4}
העלה את -\frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{9}{4}
פרק x^{2}-3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{9}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{3}{2}=\frac{3}{2} x-\frac{3}{2}=-\frac{3}{2}
פשט.
x=3 x=0
הוסף \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}