פתור עבור x
x=\frac{1}{3}\approx 0.333333333
x=0
גרף
שתף
הועתק ללוח
6x^{2}-2x=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- 3x-1.
x\left(6x-2\right)=0
הוצא את הגורם המשותף x.
x=0 x=\frac{1}{3}
כדי למצוא פתרונות משוואה, פתור את x=0 ו- 6x-2=0.
6x^{2}-2x=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- 3x-1.
x=\frac{-\left(-2\right)±\sqrt{\left(-2\right)^{2}}}{2\times 6}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 6 במקום a, ב- -2 במקום b, וב- 0 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-\left(-2\right)±2}{2\times 6}
הוצא את השורש הריבועי של \left(-2\right)^{2}.
x=\frac{2±2}{2\times 6}
ההופכי של -2 הוא 2.
x=\frac{2±2}{12}
הכפל את 2 ב- 6.
x=\frac{4}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2}{12} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את 2 ל- 2.
x=\frac{1}{3}
צמצם את השבר \frac{4}{12} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 4.
x=\frac{0}{12}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{2±2}{12} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2 מ- 2.
x=0
חלק את 0 ב- 12.
x=\frac{1}{3} x=0
המשוואה נפתרה כעת.
6x^{2}-2x=0
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- 3x-1.
\frac{6x^{2}-2x}{6}=\frac{0}{6}
חלק את שני האגפים ב- 6.
x^{2}+\left(-\frac{2}{6}\right)x=\frac{0}{6}
חילוק ב- 6 מבטל את ההכפלה ב- 6.
x^{2}-\frac{1}{3}x=\frac{0}{6}
צמצם את השבר \frac{-2}{6} לאיברים נמוכים יותר על-ידי ביטול 2.
x^{2}-\frac{1}{3}x=0
חלק את 0 ב- 6.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}=\left(-\frac{1}{6}\right)^{2}
חלק את -\frac{1}{3}, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל -\frac{1}{6}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של -\frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36}=\frac{1}{36}
העלה את -\frac{1}{6} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}=\frac{1}{36}
פרק x^{2}-\frac{1}{3}x+\frac{1}{36} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x-\frac{1}{6}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{1}{36}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x-\frac{1}{6}=\frac{1}{6} x-\frac{1}{6}=-\frac{1}{6}
פשט.
x=\frac{1}{3} x=0
הוסף \frac{1}{6} לשני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}