פתור עבור x
x = \frac{\sqrt{59} - 3}{2} \approx 2.340572874
x=\frac{-\sqrt{59}-3}{2}\approx -5.340572874
גרף
שתף
הועתק ללוח
2x\left(3+x\right)=25
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 5.
6x+2x^{2}=25
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- 3+x.
6x+2x^{2}-25=0
החסר 25 משני האגפים.
2x^{2}+6x-25=0
ניתן לפתור את כל המשוואות בצורה ax^{2}+bx+c=0 באמצעות הנוסחה הריבועית: \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}. הנוסחה הריבועית נותנת שני פתרונות, אחד כאשר ± כולל פעולת חיבור ואחד כאשר הוא כולל פעולת חיסור.
x=\frac{-6±\sqrt{6^{2}-4\times 2\left(-25\right)}}{2\times 2}
למשוואה זו יש צורה סטנדרטית: ax^{2}+bx+c=0. השתמש ב- 2 במקום a, ב- 6 במקום b, וב- -25 במקום c בנוסחה הריבועית, \frac{-b±\sqrt{b^{2}-4ac}}{2a}.
x=\frac{-6±\sqrt{36-4\times 2\left(-25\right)}}{2\times 2}
6 בריבוע.
x=\frac{-6±\sqrt{36-8\left(-25\right)}}{2\times 2}
הכפל את -4 ב- 2.
x=\frac{-6±\sqrt{36+200}}{2\times 2}
הכפל את -8 ב- -25.
x=\frac{-6±\sqrt{236}}{2\times 2}
הוסף את 36 ל- 200.
x=\frac{-6±2\sqrt{59}}{2\times 2}
הוצא את השורש הריבועי של 236.
x=\frac{-6±2\sqrt{59}}{4}
הכפל את 2 ב- 2.
x=\frac{2\sqrt{59}-6}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{59}}{4} כאשר ± כולל סימן חיבור. הוסף את -6 ל- 2\sqrt{59}.
x=\frac{\sqrt{59}-3}{2}
חלק את -6+2\sqrt{59} ב- 4.
x=\frac{-2\sqrt{59}-6}{4}
כעת פתור את המשוואה x=\frac{-6±2\sqrt{59}}{4} כאשר ± כולל סימן חיסור. החסר 2\sqrt{59} מ- -6.
x=\frac{-\sqrt{59}-3}{2}
חלק את -6-2\sqrt{59} ב- 4.
x=\frac{\sqrt{59}-3}{2} x=\frac{-\sqrt{59}-3}{2}
המשוואה נפתרה כעת.
2x\left(3+x\right)=25
הכפל את שני אגפי המשוואה ב- 5.
6x+2x^{2}=25
השתמש בחוק הפילוג כדי להכפיל את 2x ב- 3+x.
2x^{2}+6x=25
ניתן לפתור משוואות ריבועיות כגון זו בשיטת השלמת הריבוע. כדי להשלים את הריבוע, המשוואה חייבת תחילה להיות בצורה x^{2}+bx=c.
\frac{2x^{2}+6x}{2}=\frac{25}{2}
חלק את שני האגפים ב- 2.
x^{2}+\frac{6}{2}x=\frac{25}{2}
חילוק ב- 2 מבטל את ההכפלה ב- 2.
x^{2}+3x=\frac{25}{2}
חלק את 6 ב- 2.
x^{2}+3x+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{25}{2}+\left(\frac{3}{2}\right)^{2}
חלק את 3, המקדם של האיבר x, ב- 2 כדי לקבל \frac{3}{2}. לאחר מכן הוסף את הריבוע של \frac{3}{2} לשני אגפי המשוואה. שלב זה הופך את האגף השמאלי של המשוואה לריבוע מושלם.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{25}{2}+\frac{9}{4}
העלה את \frac{3}{2} בריבוע על-ידי העלאת המונה והמכנה של השבר בריבוע.
x^{2}+3x+\frac{9}{4}=\frac{59}{4}
הוסף את \frac{25}{2} ל- \frac{9}{4} על-ידי מציאת מכנה משותף וחיבור המונים. לאחר מכן צמצם את השבר לאיברים הקטנים ביותר אם הדבר אפשרי.
\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}=\frac{59}{4}
פרק x^{2}+3x+\frac{9}{4} לגורמים. באופן כללי, x^{2}+bx+c הוא ריבוע מושלם, ניתן תמיד לפרק אותו לגורמים \left(x+\frac{b}{2}\right)^{2}.
\sqrt{\left(x+\frac{3}{2}\right)^{2}}=\sqrt{\frac{59}{4}}
הוצא את השורש הריבועי של שני אגפי המשוואה.
x+\frac{3}{2}=\frac{\sqrt{59}}{2} x+\frac{3}{2}=-\frac{\sqrt{59}}{2}
פשט.
x=\frac{\sqrt{59}-3}{2} x=\frac{-\sqrt{59}-3}{2}
החסר \frac{3}{2} משני אגפי המשוואה.
דוגמאות
משוואה ממעלה שנייה
{ x } ^ { 2 } - 4 x - 5 = 0
טריגונומטריה
4 \sin \theta \cos \theta = 2 \sin \theta
משוואה לינארית
y = 3x + 4
אריתמטיקה
699 * 533
מטריצה
\left[ \begin{array} { l l } { 2 } & { 3 } \\ { 5 } & { 4 } \end{array} \right] \left[ \begin{array} { l l l } { 2 } & { 0 } & { 3 } \\ { -1 } & { 1 } & { 5 } \end{array} \right]
משוואה בו-זמנית
\left. \begin{cases} { 8x+2y = 46 } \\ { 7x+3y = 47 } \end{cases} \right.
גזירה
\frac { d } { d x } \frac { ( 3 x ^ { 2 } - 2 ) } { ( x - 5 ) }
אינטגרציה
\int _ { 0 } ^ { 1 } x e ^ { - x ^ { 2 } } d x
גבולות
\lim _{x \rightarrow-3} \frac{x^{2}-9}{x^{2}+2 x-3}